דמי חנוכה כפול שש

נכתב על ידי: ליאת בן ישי

כמה סיבות טובות היו לנו להתכונן ולהתרגש בכל שנה לפני חג החנוכה, חג האורות, הלביבות, הסופגניות ודמי החנוכה.
בעיר ראדום אשר בפולין, רבע מהתושבים היו יהודים שחיו 1000 שנה על הטוב ועל הרע. וידעו לשמור על מסורת ותרבות יהודית.
לפני החנוכה היו מצטיידים בשמן מיוחד להדלקת החנוכיה, שעמדה על אדן החלון והאירה ל "שמחת הגויים".
 והיו ממרקים את חנוכיית הכסף שעמדה על ארון הספרים והמתינה לנר ראשון של חנוכה.
בעוד שק תפוחי אדמה טריים ללביבות, פח שמן, ושק קמח,  לסופגניות, הגיעו למזווה יום לפני ערב חנוכה, אנו ששת האחים התחלנו לערוך חישובים כמה  "דמי חנוכה" נקבל ?
ומי יתן הכי הרבה ? כלומר, חוץ מאבא וסבא מי יתן וכמה.
ה"ספקולציות" גרמו לנו לשאול את אמא מי יתארח בחג ? ומה מצבם הכלכלי של האורחים, ועד כמה הם נדיבים, או קמצנים. וכשהיא לא עמדה במטר השאלות, פנתה לאבא לעזרה.
ואבא אמר: דמי חנוכה הם לא העיקר, אני מבקש מכם לקרוא על המכבים ועל מתיתיהו החשמונאי. יהיה חידון ויהיה פרס.
כיוון שאבי היה מורה להסטוריה, בביתינו היו ספרים בנושא.
ולאחר הודעתו של אבא רצנו כולנו לקרוא על המכבים ומתיתיהו החשמונאי. הבית נעשה שקט ואמא נשמה לרווחה, והמשיכה להכין ריבה לסופגניות. שלג כבד ירד לכבוד נר ראשון של חנוכה. והתפאורה בחוץ היתה מושלמת. סבא וסבתא הגיעו והשמחה היתה גדולה.
אבא ברך על הנרות וכולנו שרנו: "הנרות הללו" ו "מה עוז צור"
הלביבות והסופגניות היו נהדרים ואז סבא הוציא סביבון מעופרת יצוקה  ואמר: " קדימה לשחק ולקבל "חנוכה געלט"
כלומר:" דמי חנוכה". היינו שישה שחקנים חמודים ושאפתנים.
והסביבון הסתובב ללא לאות. סבא רשם את המספרים בקפידה, ואבא ישב עם אמא וחיכה לאות הסיום. כשסבא הודיע על חלוקת ה"ממון" אני הרכנתי את ראשי באכזבה.
והכל מפני שהסביבון לא נפל על האותיות שביקשתי והתפללתי. אחי לעומת זאת קפצו ונישקו את אבא ואמא.

ואז אבא ניגש ולחש לי:" אבל בחידון שלי אתה תזכה, ותקבל גם דמי חנוכה מסבא" הרגשתי שיהודה המכבי יתגייס ויעזור.
הרי קראתי כל הלילה על המכבים ועל נצחונם את הרומאים.
לאחר הארוחה התישבנו מול האח, ואבא הוציא את הספר על מלחמת המכבים ובידו דף השאלות.
 מי שלא ראה ידען זריז כמוני לא ראה ידען מעולם. לאחר כל שאלה עניתי מיד תשובה נכונה. כל אחי היו המומים. ואמא אמרה:" תן גם לאחרים לענות".אבא אמר:"זה ממש נס חנוכה, ידעת הכל" זכית בפרס בכבוד.

 זה היה החידון הכי מוצלח בחיי, את סיפור נצחון המכבים ואת מתיתיהו החשמונאי אזכור לעד.
 ואז סבא הביט בי ארוכות, הוציא בזהירות מנרתיקו מטבע זהב, נתן לי ואמר: "לראש זהב מגיע מטבע זהב". והוסיף לכולנו מטבעות חדשות ומבהיקות כדמי חנוכה.

ואמא אמרה:" אצלנו דמי החנוכה כפול שישה אוצרות"

כולנו היינו עייפים ומרוצים. ואני בר המזל שזכה במטבע זהב. לא נרדמתי כל הלילה.


סיפר לי אבי המנוח "נחמיה חבט", שעלה ארצה בגפו מהעיר ראדום. כל חמשת אחיו הוריו וכל קרוביו נרצחו בשואה.

 


 


 


 
המספר אבא נחמיה, בהיותו ילד.
© כל הזכויות שמורות
יג' כסלו,תשפ"א. 29.11.2020


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן: