הרדיו

נכתב על ידי: יהודה עצבה

דור שלם גדל על תכניות הרדיו בשנות החמישים והשישים. קולו האגדי של משה חובב פתח בפרק תהילים. "שאו שערים ראשיכם, שאו שערים והינשאו פתחי עולם ויבוא בם מלך הכבוד, מי הוא זה מלך הכבוד? השם צבאות סלה הוא מלך הכבוד".

לאחר מכן התעמלות הבוקר בהדרכת מיכאל בן חנן - "שלום רב לידידי המאזינים נעבור לשכיבת פרקדן ונמשוך, רד ומשוך, ונסיים בניתורים קלים במקום, נתר, נתר".

בצהריים היו התסכית לבתי הספר. "קול ישראל לנוער" ובימי חמישי הארץ החסירה פעימה בתסכית המתח פול טמפל בבמויו של ראובן מורגן.

במוצ"ש חתמה את התכניות נעימתו המוכרת של אפרים די זהב "שבוע טוב". היו מודלים רבים של מקלטי רדיו ממכשירים ענקיים ששילבו בתוכם גם פטיפונים ועד מכשירי טרנסיסטור ניידים וקטנים שהיו להיט היסטרי בשנות השבעים. אני עוד זכיתי לבנות רדיו זעיר שפעל ללא סוללות זה היה רדיו "גביש" שהיה מבוסס על מחט ש"טיילה" על גביש קטנטן והצליחה לקלוט תחנות רדיו בעוצמה נמוכה מאוד אבל זו הייתה חוויה מיוחדת במינה להתכרבל בשמיכה בלילות החרף ולהאזין למוזיקה ברדיו הזעיר אבל להיזהר שהמחט לא תחליק על פני הגביש והקליטה תיעלם.

אל הסיפור המתועד בוידיאו של ימי הרדיו.


 
© כל הזכויות שמורות



1. חיפוש קרובים -פרקי חזנות
מאת: רבקה אביב 23/07/2010
יאל..ל..ה איזו נוסטלגיה ...מתוקה...עם ערגה אליה.כל התוכניות הרדיו שציינת שמעתי ובנוסף אמא ואבא חייבו אותנו גם לשמוע פרקי חזנות אין מצב ל"ברוח ולפספס" ואת התוכנית "חיפוש קרובים" היינו גם מחוייבים להאזין בחרדת קודש ובהתרגשות גדולה !!!אולי אולי ייקראו בשם של קרוב משפחה או מכיר שנעלם לפני המלחמה אך לצערינו זה לא קרה לנו ובסיום כל תוכנית העצב והתסכול היה ענק ואותנו את אחי ואותי בתור ילדים זה עצבן כי ראינו את העצב בעיני הורינו. כמו כן מדי בוקר אמא חייבה אותי להתעמל לקולו של מכאל בן חנן כי הייתי ילדה "מלאה" ואני שנאתי זאת אבל בלית ברירה התעמלתי לאחר תוכנית התעמלות הבוקר,היתה חצי שעה מוזיקת מארשים וקונצרטים למיניהם משעה6.30עד 7.00מדי בוקר.מאוד נעים להתרפק על הנוסטלגיה אך אסור להתעכב שם חשוב ביותר להיות כאן ועכשיו בהווה בכיף בשמחה ובאהבה.
הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|