סיפורים נוספים:
 

הייתי בפלמ"ח במלחמת השחרור

נכתב על ידי: אורה טרי

 
כאשר ירושלים הייתה במצור בראשית מלחמת השחרור, שהיתי בתל אביב.באותה שנה – 1948, סיימתי את לימודי בבית הספר לעבודה סוציאלית של הועד הלאומי. מנהלי בית הספר הועידו אותנו התלמידות, לעבודה עם העולים החדשים שהגיעו אז מאירופה באוניות המעפילים והבריטים מנעו מהם להיכנס לארץ.
מנהלי בית הספר קבלו אישור להוציא אותנו מירושלים במשוריין, כי מלבד אנשי צבא אחרים לא יכלו לעזוב את ירושלים שהייתה במצור.
הגענו לתל אביב. אני התגוררתי בבית החלוצות ששכן ברחוב המלך ג'ורג' בתל אביב. סיימנו את הלימודים בסוף חודש מאי 1948. אחד המנהלים שיבץ את התלמידים בכל מיני תפקידים הקשורים בעולים.
 
אני רציתי להגיע לירושלים כדי לראות את הוריי. חיפשתי דרך והחלטתי להתגייס לצבא לחטיבת הראל של הפלמ"ח שלחמה על הדרך לירושלים.
במחנה הגיוס בקשתי מהמפקדת לצרף אותי לחטיבת הראל. המפקדת אמרה כי חטיבת יפתח של הפלמ"ח עומדת להחליף את חטיבת הראל ולכן שלחה אותי למטה חטיבת יפתח תור סמלת סעד. בסופו של דבר לא היו חילופין בין החטיבות.
בהפוגה הראשונה של המלחמה בינינו לבין המצרים שהגיעו עד סמוך לקיבוץ נגבה ורוחמה הטילה עלי את התפקיד הקשה: להסיר מצווארי החללים את דסקיות הזיהוי כאשר החובשים הביאו אותם לנקודת האיסוף.
 
עד היום אני זוכרת את שמו של החלל הראשון שהובא על אלונקה על ידי שני חיילים, נערים ממש. שמו היה : אביב ברזילי מחולון, בן שבע עשרה.
 
מאז, בכל יום זכרון לחללי צה"ל בעת הצפירה אני נזכרת בשם: אביב ברזילי בן שבע עשרה.

 
שער הספר של אורה טרי
© כל הזכויות שמורות
ל', חשון, תש"ע. 17.11


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|