סיפור הח'ובזה היא הלחמית

נכתב על ידי: יהודה עצבה

מספר: תמיר בן עמי:

אנחנו רואים כאן את צמח הח'ובזה שבעבר הוא שימש הרבה. הוא היה צמח של מאכל, צמח בר ואבל שתמשו בו הרבה למאכל. קודם כל מהעלים עשו ממולאים עשו מזה ממולאים. אנחנו רואים את העלה של הח'ובזה ורואים את העובי הספוגי שלו רואים את הצורה של האצבעות והוא מאוד מזכיר את עלי הגפן  מאוד דומה לעלי הגפן רואים שהוא בשרני כזה ויש הרבה מה לעשות איתו הרבה פעמים שאני יוצא לטיולי שדה עם ילדים אני לוקח מחבת, לוקחים את זה קוצצים את זה דק דק ומערבבים עם ביצה מקושקשת ויוצא מעדן מלכים כזה.
הנה כאן אנחנו רואים את הפרח, זה לא הפרח, זה הפרי זה הפרי של החו'בזה והוא גדל לממדים  די גדולים ולקחו אותו ככופתאות למרק. לקחו, שטפו אותו והשתמשו בו במצור בירושלים לכופתאות למרק.

למה ח'ובז? זה נקרא בגלל הצורה שלו, כיכר לחם עגולה.  הנה רואים את זה כאן.
ולכן זה נקרא ח'ובז, אבל בעיקר הוא צמח בשרני ואתה מרגיש את זה. הרבה פעמים שאני  הולך עם ילדים אנחנו שוטפים את זה עם מים ואנחנו אוכלים את זה וזה טעים. ירק מאוד בריא.
דב יוסף שהיה המושל הצבאי במלחמת הקוממיות בירושלים, כתב ספר בשם 'קריה נאמנה' על תולדות מלחמת הקוממיות בירושלים על המצור הגדול. והוא מספר שמזה עשרה ימים לא הגיעה שיירה לירושלים. לא הגיעו משאיות לירושלים. הוא הולך מטייל בין השכונות מבקר, רואה מה שלום האזרחים? לראות מה המורל. הוא מגיע לשוק מחנה יהודה ורואה תור ענק. הוא אומר - הוא אומר רגע, ריבון העולמים, לא הופיעה שום שיירה בעשרה ימים, מה הם אוכלים?

הוא מתקרב, עוקף את התור, ריבון העולמים. רואה שני ירקנים שתפשו יוזמה. לאחר שכבשו את שייך באדר, איפוא שכנסת ישראל היום, הם הלכו וקטפו את כל העלים של הח'ובזות ומכרו את זה בכסף מעט לתושבי ירושלים הנצורים ואז הוא הבין מה כל התור הענק הזה, לפחות שיהיה להם משהו לאכול.

תיעוד ויזואלי: יהודה עצבה.


 
הח'ובזה בשדה
© כל הזכויות שמורות
ו', ניסן, תשע"א. 10.4.11


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|