סיפורים נוספים:

 

שלוש מצוות

 

 יום אחד הולך רייב מוישה להתפלל בבית הכנסת זוהרי חמה כהרגלו. בית הכנסת זוהרי חמה שוכן ברחוב יפו, הוא בית הכנסת עם שעון השמש הגדול מול משטרת מחנה יהודה.

זה בית כנסת שמתפללים בו בשיטת סרט נע כל הזמן מניינים מתחלפים תפילות מנחה וערבית.

רייב מוישה בתפילת שמונה עשרה והוא מבחין שלידו מתפלל לא אחר מאשר דויד, דוויד חבר הכי טוב שלו מהילדות. לא ראה אותו איזה שלושים שנה. שניהם למדו יחד בח'ידר בעץ חיים שזה ממש מעבר לכביש, מול בית הכנסת.

התפילה נגמרת והוא ניגש אליו בשמחה - דוויד איפה היית, מה שלומך?

דוויד מזהה אותו ובאמת התרגשות גדולה. שואל אותו - איפוא אתה לן הלילה? עונה לו - במלון באבד שזה ממש קרוב בפינה. מה מעשיך? עונה לו - באתי לכמה עניינים.

טוב, אומר לו רייב מטישה - אתה חייב לבוא אלי הערב לארוחת ערב.

אחרי שמפציר בו והוא מתנגד מתוך נימוס, שניהם הולכים לבסוף יחד.

נכנסים הבייתה ורייב מוישה אומר לאשתו -  רוחל, מהר תכיני ארוחה יש לנו אורח.

אומרת לו - השתגעת, אין כלום בבית.

עונה לה - חייבים, אני לא יכול להשאיר בן אדם בחוץ.

 אומרת לו -  טוב אתה יודע, נשאר לי דג לקרדה בלופט צ'פקה (ארון אויר). לקחה חצי מהדג לקרדה שטפה מהמלח, הוסיפה קצת עגבניות ובצל ואיך שהוא הכינה לו אוכל.

הבן אדם אוכל ולפני שנפרדים קובע איתו רייב מוישה שיבוא לקחת אותו מחר בתשע בבוקר להראות לו את העיר.

למחרת בבוקר הוא מגיע למלון, מחפש אותו לא מוצא. שואל את אדון באבד מנהל המלון  

-  איפוא רייב דוויד?

עונה לו אדון באבד – אל תשאל הבן אדם כל הלילה התפתל מכאבי תופת בבטן ובבוקר לא הייתה ברירה לקחו אותו לחדר מיון בשערי צדק שזה לא רחוק גם על רחוב יפו.

טוב רייב מוישה הולך לכיוון שערי צדק ממש קרוב על רחוב יפו. מגיע לחדר מיון שואל על החבר שלו. לא נותנים לו להכנס לראות אותו. רופאים נכנסים ויוצאים חמורי סבר.

אחרי כמה שעות הוא אוזר אומץ ושואל את אחד הרופאים למצבו.

- לא טוב עונה הרופא. מי אתה בשבילו?

- אני ידיד וקרוב, עונה רייב מוישה.

אחרי איזה שעה מזמין אותו הרופא להיכנס והוא רואה כי החבר שלו לא עלינו נפטר. טוב הבן אדם רץ עכשיו למשרד הבריאות שזה לא רחוק ממשטרת מחנה יהודה על רחוב יפו להוציא תעודת פטירה ומשם לחברה קדישה לדאוג לסידורי הלוויה.

 בערך בשעה ארבע וחצי הוא מגיע חזרה הבייתה.

אשתו מתנפלת עליו – מה זה בשעה כזאת חוזרים, יוצא בתשע בבוקר ועכשיו אתה בא. שב אתה בטח רעב אני אכין לך את החצי לקרדה שנשארה.

עונה לה רייב מוישה - לא תודה.  בזכות החצי הראשון של הלקרדה שלך זכיתי בשלוש מצוות "הכנסת אורחים, ביקור חולים ולווית המת", זה הספיק לי.

סיפר יצחק אלפרט. הסיפור מופיע בספר הסיפורים החדש הרואה אור בימים אלה "מאאתים סיפורים ירושלמיים"



4. עפולה
מאת: רחל 09/09/2017
סיפור יפה נכון יש גירסאות דומות אך לדעתי המוסר השכל שלו הוא אם נשאר לך אוכל במקרר ולא ראוי שאת תוכלי אותו אסור לתת אותו למישהוא אחר
3. זה שייך לזאנר סיפורי הומור
מאת: יהודה עצבה 06/06/2016
אגב לסיפור זה יש גירסאות אחדות ואכן זה פונה לרובד ההומור בסיפורים.
2. בדיחה או אמיתי??
מאת: אני 01/06/2016
זה אמור להיות בדיחה או שזה אמיתי??
1. עוד מצוה כזו
מאת: נמרדי יוסף ללא תוכן 15/02/2009
הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|