התבלין של שבת

 
חסידים בלבוש שבת בשכונת הבוכרים בירושלים. צולם בחוה

היה היה פעם קיסר גדול ועשיר וקראו לו אנטונינוס ולאנטונינוס היה הכל, כסף וזהב ומשחקים ויהלומים. בקיצור, כל מה שרצה היה לו, כי הוא היה קיסר. אבל מה, התחיל לשעמם לו נורא והוא לא ידע מה לעשות. שעמם לו ושעמם לו והוא היה עצוב מאוד.

היועצים שלו רצו לשמח אותו ומה לא הביאו לו? הביאו לו פילים שרקדו פסדובלה ושרו ביידיש, הביאו לו דובים שרקדו ולס עם ג'ירפות, הביאו לו קופים שאכלו בננות עם הקליפה, הביאו לו את הליצנים הכי מצחיקים בעולם,  אבל הוא המשיך להיות עצוב ומשועמם.

עד שבא אליו אחד היועצים שלו ואמר לו – לך לציפורי, גר שם רבי יהודה הנשיא, הוא חכם גדול ובודאי לא תשתעמם בחברתו.

ציווה אנטונינוס לרתום את מרכבת המסע שלו עם שנים עשר הסוסים המהירים ביותר בממלכה והתחילו לדהור. אחרי מסע ארוך ביבשה ובים הגיעו לקראת שבת לביתו של רבי יהודה הנשיא. ירד אנטונינוס בכבודו ובעצמו ודפק על דלת ביתו של רבי יהודה הנשיא. בתו של רבי יהודה הנשיא פתחה את הדלת ונסוגה בבהלה. הקיסר, לא פחות ולא יותר, הקיסר שהכירה את דיוקנו ממטבעות הכסף של הממלכה עמד בפתח ביתם. היא רצה בבהלה לאביה. יצא רבי יהודה הנשיא, ראה את הקיסר והזמינו להיכנס לביתו. אנטונינוס התפלא שרבי יהודה הנשיא אינו משתחווה בפניו. אך סלח לו, כי אמר בליבו - חכם זה ודאי יודע מה הוא עושה. נכנס אנטונינוס וראה את כל בני המשפחה סביב שולחן השבת. הנרות דולקים, יין על השולחן חלות ומאכלים רבים.

הזמין רבי יהודה הנשיא את הקיסר לסעודת השבת. טעם הקיסר מהמרק – אהה, איזה טעם נפלא אמר לעצמו, -  מימי לא טעמתי מרק נפלא שכזה, אכל מהאורז מקציצות הבשר, מכרעי התרנגולת, מהממולאים, מהחצילים, מהסלט המצוין, שתה מים זכים והמשיך לאכול עוד קצת מן הקציצות ומן המרק ומן הדגים הצלויים. אה איזה טעם! איזה טעם! אמר הקיסר - רבי יהודה הנשיא, למען האמת, מעולם לא אכלתי מאכלים טעימים כל כך. אבקשך להכין לי ליום שלישי שוב מטעמים כאלה. אמר הקיסר ונפרד מרבי יהודה הנשיא.

כבר ביום ראשון החלו בני ביתו של רבי יהודה הנשיא לשקוד על הכנת הארוחה ליום שלישי לכבודו של הקיסר אנטונינוס. קנו את הבשר המשובח ביותר, את הירקות והקמח והתחילו בבישולים.

ביום שלישי בשעה היעודה, הגיעה פמלייתו של הקיסר לביתו של רבי יהודה הנשיא. נכנס הקיסר והתיישב ליד השולחן העמוס לעייפה במאכלים והתחיל לאכול. טעם מן המרק - מוזר אמר לעצמו -  אין זה אותו טעם של המרק הראשון שאכלתי. טעם מן הקציצות -  אין אלו אותן הקציצות, ומן הדגים אותו דבר, ללא טעם -  מה קורה כאן? שאל את רבי יהודה הנשיא. - כשבאתי אליך ללא הודעה מוקדמת בערב שבת השולחן היה ערוך והמאכלים היו טעימים כל כך ואילו עכשיו משהו חסר, אין זה אותו הדבר.

נכון, אמר רבי יהודה הנשיא, זה בגלל התבלין החסר.

איזה תבלין חסר? על מה אתה מדבר? זעם הקיסר. – כן, אמר רבי יהודה הנשיא - אז היה לנו את התבלין, אבל היום אי אפשר להשיג את התבלין הזה.

- מה פירוש אי אפשר? התרתח אנטונינוס. - אני הקיסר! אני אשיג לך כל תבלין שתבקש.

- אבל, אמר רבי יהודה הנשיא, תבלין זה אינו בטווח השגה, הוא שייך רק ליום השבת.

 – מה זאת אומרת? אני לא מבין? זעם הקיסר.

- כשבאת בשבת, אמר רבי יהודה הנשיא - על השולחן שרתה אווירת השבת, השקט השלווה והאור המיוחד של השבת. כל אלה, הם התבלין המיוחד, השייך רק לשבת.
 

 



8. היכן הסיפורים??????
מאת: רוני 17/01/2017
היכן הסיפורים????
7. התבלין של השבת
מאת: רותי 22/12/2013
רירה, אני תומכת בך, איני מבינה מדוע לכתוב סיפור שכזה פעם הבאה תשתפרו!
6. התבלין החסר
מאת: רירה 15/12/2013
מה הפואנטה של הסיפור???
5. תגובה לסיפור
מאת: לאה שפירא 01/09/2011
סיפור פשוט ויפה מאד. מתאים לספרו לילדים ולמבוגרים כאחת, במיוחד לכבוד שבת.
4. מי הרב?
מאת: משה אמסלם 28/04/2011
בס"ד בספר שמתאר את תולדות חייו של רבי יהושוע בן חנניה מסופר שהקיסר אנטונינוס נהג לפגוש אותו לעתים קרובות ולדבר איתו על אמונה ובספר מספרים עליו את הסיפור עם התבלין של שבת אז מי הרב?
3. מה למדתי מהסיפור הזה??
מאת: שרה חדד 04/08/2010
ששבת זה משהו מיוחד שה' נתן לנו. ורק לעם ישראל יש את זה!
2. איזה נשיא ?
מאת: טלי 08/02/2010
מדובר כמובן ברבי יהודה הנשיא, ולא בדון יוסף נשיא שחי יותר מאלף שנים אחרי אנטונינוס...
1. עונג שבת
מאת: יצחק 25/02/2009
את עונג שבת הגבתי בסיפור אחר היה זה בזמן הצנע בנעורי שמאכל בשרי היה קשה להשגה.רק כרבולת או רגלי עוף וראש עוף היינו יכולים עוד להשיג .אך יחד עם זמירות של שבת היתה הארוחה כיד המלך .חבל-.איש לא יבין זאת היום
הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|