שאלות שילדים אוהבים

נכתב על ידי: יהודה עצבה

מספר: יהודה עצבה:

איך זה שאף אחד לא יכול לתת לי להבין למה השמש לא נופלת ונשפכת כמו הצהוב של הביצה. לפעמים אני חושב למה זה ואיך זה תלויה לה השמש בשמים והגדולים אפילו מספרים שהיא ענקית ויותר גדולה מהעולם שלי, שלנמו שאנחנו חיים בו. אז איך זה אני חושב לעצמי? איך זה? אם היא כל כך כבדה למה היא לא נופלת? איזה כיף היה יכול להיות. אם השמים היו נופלים וכל הצבע הכחול שלהם היה מכסה את הכל כמה יפה היה העולם ואם על זה הייתה נופלת השמש אז זה כמו כדור גלידה ענקי  בצבע זהב שמכסה את הכל. אבל הצהוב  של השמש הוא חם, כי יש ימים שאמא מלבישה אותי בבגדים קצרים בגלל שהשמש חמה. ככה אימא אומרת. זה נכון, אני תמיד מרגיש את החום של השמש.
אתמול העפתי  את הכדור הצהוב למעלה והוא עף לו אבל לא נשאר תלוי בשמים כמו השמש? למה? והוא הרי הרבה יותר קל מהשמש. למה, הוא לא נשאר בשמים והשמש הכבדה כן נשארת?
שאלתי את יואלה הגננת  והיא אמרה לי כל מיני מילים ולא הבנתי כלום, חוץ מהשאלה שלה בסוף. – הבנת , מתוק? ככה קוראים לי הגדולים מתוק, כאילו שהם לא יודעים את שמי. אבל שמתי לב שהם קוראים לי בכל מיני שמות רק כשאני שואל שאלות.
טוב אז אתמול בא לבקר אותי הבן דוד שלי, הבן דוד שלי שאני אוהב הכי בעולם. דוד אלי והוא לקח דף נייר וצייר לי את השמש ועוד כדור אחד לידו ועוד כדור והרבה עיגולים קטנים צהובים.  את רואה, אמר. העיגול הזה הוא השמש, אמר והצביע על העיגול הגדול הצהוב והעיגול הזה הוא הירח וכאן בערך באמצע זה אנחנו.
לא הבנתי מי זה אנחנו.
- אתה ואני ואבא ואמא והדודים וכל הילדים והאנשים בעולם זה אנחנו. כולנו חיים בעיגול הזה שנקרא כדור הארץ.
- והחיות?  -כן, גם החיות אמר דוד אלי וחייך.

חשבתי וחשבתי וידעתי שאת דוד אלי אני יכולה לשאול. – מה? מה אתה חושב כל כך?
- אתה יודע דוד אלי, אם השמש לא נופלת ישר מהשמים, למה היא נופלת לה לאט לאט מלמעלה עד למטה ואז פתאום בא החושך וחוזר כדור אחר פחות מאיר לשמים.
- זה בגלל שהשמש מקיפה את הכדור שלנו וכשהיא עוזבת אותנו אז יש חושך.
- טוב, זו שאלה באמת קלה, אבל התשובה לא פשוטה.
- ומה קורה לה שם למטה, במקום שהיא יורדת אליו?

- היא מאירה את העולם שלנו בצד השני אמר דוד אלי וגם שם גרים אנשים ומתחיל אצלם הבוקר.
- כן, אבל מי מחזיר את השמש חזרה לשמים? מי זה שמשחק כל יום עם הכדור הצהוב הזה ומקפיץ אותו מסביב לנו כל הזמן? טוב, אמר  דוד אלי והתיישב לידי. – תראה העולם שאנחנו חיים בו מלא קושיות.
- מה זה קושיות?
- קושיות, אלה השאלות שאת שואלת אותי ויש המון שאלות כמעט לכל דבר שאתה רואה.
- למשל?
- למשל, הצבע הירוק של העלים, והצבע האדום של השושן והריח של היסמין והריח של תפוחי האדמה שאמא אופה בתנור. מנין כל אלה באים, מי עושה אותם, איך הם נוצרים?
- נכון, אמר דוד אלי, יש המון דברים שנוכל לדבר עליהם, אבל בוא ונחזור לשמש, או יותר נכון לכדור הצהוב הגדול והחם שלך. אני אנסה להסביר לך מה קורה ואתה תגיד לי אם אתה מבין.
 

זה הרגע בסיפור שכל הורה מוזמן להתמודד עם השאלות ולהסביר לילד את הנושא מנקודת מבטו שלו.
 


 


 
זריחה. צילום: יהודה עצבה
© כל הזכויות שמורות
ז' אב, תשע"ה. 23.7.15


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|