ארץ זבת חלב ודבש

תימני אחד היה צריך לבקר את המשפחה שלו במושבה רחובות.. הוא מגיע למושבה וריח ההדרים "משכר" אותו. באותם ימים במרבית המושבות היו פרדסים. באותם שנים חלמנו על עצמאות כלכלית והאמנו שהתפוזים יביאו לנו את זה. היה אפילו ג'ינגל  "התפוזים, התפוזים טובים באלף אחוזים מן הזהב, מן הזהב שמחפשים אותו לשווא".
בקיצור, התימני שלנו 
אינו מתגבר על ייצרו עולה על אחד העצים ומתחיל לאכול תפוזים בכל פה.

וזה תימני כמו בימים ההם כמו ציור, ה"גרגוש" ( כובע בד מיוחד של יהודי תימן ) שלו על הראש הפיאות מסתלסלות והעיניים נוצצות. פתאום עובר בעל הפרדס וקורא אליו בזעם - יא תימוני, לא כתוב בתורה, לא תגנוב.

התימני מתבונן בו ממרומי העץ, מתבונן אל בעל הפרדס למטה והמיץ ככה ניגר על לחייו ואומר לו - ארץ זבת חלב ודבש, יושבים על עצים, אוכלים תפוזים ושומעים דברי תורה.


 
© כל הזכויות שמורות



3. רשות להנות מסיפוריך
מאת: אהרן עצמון ( בן משה עצבה ) 04/11/2010
לה"ו אני חבר בלהקת הזמר של השומרון. מבקש רשותך לספר סיפורים בין השירים. במופע נבהיר כי הסיפורים של המספר יהודה עצבה, ונוסיף את הקרבה המשפחתית הברוכה. בתודה אהרן וורדה 0528379285
2. ...
מאת: גלית 10/12/2009
סיפור מעניין..
1. קצת הומור
מאת: יהודה 07/07/2009
להדר - חיוך והומור מעולם לא הזיקו. הרי נאמר "הצחוק יפה לבריאות"
הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|