פרק שמיני: אני אוכלת גלידה

נכתב על ידי: שניר מרינבך כפי שסופר לו על ידי בתו הקטנה

אנחנו באוטו ויש לו גג שקוף אבל השמש מסנוורת אותי, אז אמא סוגרת את הגג ואני נרדמת.
כשאני מתעוררת אנחנו בגליפולי שזו עיר נמל באיטליה.
אנחנו בכניסה למלון מיוחד מאוד שהוא ממש על המרינה של היאכטות.
 התקרה גבוהה ויש מדרגות. אנחנו נכנסים לחדר גדול מאוד שיש בו עוד קומה.
האחיות שלי מיד מדליקות טלוויזיה ויש ברבאבא. אני אוהבת לעלות לקומה השניה, משם לזרוק את
הבובה, ולרדת במדרגות בזהירות ולעלות שוב עם הבובה ולזרוק אותה למטה, אבל אמא רוצה
שנתקלח.
אני לא רוצה. אילי ואביגיל מתקלחות ראשונות. הן חגגו לפני 10 ימים יום הולדת 6 בגן ובשנה הבאה
הן יעלו לכיתה א'.
הן רבות ביניהן המון בטיול, אבל אני לא כ"כ מקשיבה להן כי הן לא משתפות אותי במשחקים שלהן.
אני הייתי בגן שלהן ובזמן היום הולדת, פתאום לא הרגשתי טוב ואמא אמרה שאני ממש חולה.
כל הימים עד הנסיעה הייתי בבית, ולא הספקתי להגיד שלום לגננות ולחברים שלי בגן.
עכשיו אנחנו יורדים במדרגות ויש חברים של אבא שבאו אלינו למלון ואנחנו הולכים ביחד ברחוב
הראשי של גליפולי.
אני בעגלה, אנחנו עוצרים במסעדה, אני רוצה צ'יפס. כולם אוכלים ואני מקבלת מנה של נקניקיה
וצ'יפס, בסוף מגיעה גלידה ענקית.
עכשיו אני כבר עייפה אני לובשת פיג'מה.
במלון נעים ואני נרדמת. מחר אמא ואבא אומרים שיש יום כביסה.
מעניין מה זה....

 
בחנות הגלידה
© כל הזכויות שמורות
ז', ניסן, תשע"ג. 18.3.13


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|