סיפורים נוספים:
 
איפוא השליט שיחזיר את גלעד?

הרהורים על גלעד שליט.

נכתב על ידי: יהודה עצבה.

מספר: יהודה עצבה:

תמונה אחת מעלה חלודה על קיר ישן בתל אביב הביאה בי טלטלה. ראיתי ולא האמנתי למראה עיני. שמו של הנווט השבוי רון ארד הופיע על קיר ישן, הטיח התקלף מזוקן וכתמי חלודה נזלו לאורכו וחרטו בכאב תחושת זמן רב שחלף לבלי שוב. בה בעת עלתה לפני דמותו של החייל החטוף גלעד שליט.
 בעוד כמה ימים יום השואה ושבוע לאחר מכן יום הזכרון ובעורפו ממתין יום העצמאות.  בביתינו איננו נוהגים לזרוק את המצות לאחר הפסח, כך חונכתי בביתי. לעולם אבל לעולם אין לזרוק לחם והרי על מצות אנו מברכים 'המוציא לחם מן הארץ'.
 
ועל כן אנו נוהגים להדר במצווה ולהמשיך לטעום את טעם החירות עד יום העצמאות. והיה עוד ערך חינוכי בתרבות עליה גדלתי. היחד' היחד היה העיקר. חונכנו לתת כתף כל מי שנזקק. המשורר נתן אלתרמן מזכיר בשירו: נאום תשובה לרב חובל איטלקי את אותם אלה שסייעו בהעפלה ונשאו עמם עלי שכם. ובתי השיר מתנגנים בערך כך:

עננים על ראשנו, הרוח איתן.
המלאכה נעשית, חי שמיים!
נרים כוס, קפיטן, של ברכה, קפיטן.
עוד נשוב ניפגש על המים.
 
אלמונית, קפיטן, היא הדרך הזאת,
ובלוידים אינה מפורסמת.
אך אם אין היא כיום רשומה במפות,
בהיסטוריה אולי היא נרשמת.
 
על הצי הלזה, האפור, הקטן,
יסופר עוד בשיר ורומנים.
יתכן כי בך, קפיטן, קפיטן,
יקנאו עוד הרבה קפיטנים.
 
את עמל בחורינו סוד - ליל יעטוף,
אך עליו נברך כעל לחם.
הן ראית כיצד מספינות אל החוף
הם נושאים את עמם עלי שכם.
 
בתי שיריו של אלתרמן ממשיכים ומביאים את סיפור האחווה והתרבות שעליה גדלנו 'אין משאירים פצוע בשטח' והמפקד תמיד הולך בראש והמשפט 'אחרי' הפך לסמל. מצוות פדיון שבויים זועקת אלינו, 'ואהבת לרעך כמוך' מהדהדת מחדרי הלב.
 
בהרהורי הלב מופיעה ועולה במלוא עוצמתה דמותו של חייל בודד אחד, שיש לו אב ואם ומשפחה והוא שבוי בידי האויב. עם שלם אינו מצליח להחזירו הבייתה. גם כל הנושאים והנותנים למיניהם במשא ומתן אינם מביאים תוצאות. יש רבים הטוענים כי נושא זה 'השתיקה יפה לו' ומול השתיקה עולה הזעקה שבלב וקורעת מבפנים.

האם חס וחלילה נעשינו אטומים? או שמא כל מעיינינו  רק בנדל"ן בבורסה ובדאגות היומיום. אולי איבדנו את היחד, את תחושת הגורל. האומנם העיניין אינו נוגע בנו? ואני משיב: בנפשנו הוא.
מדי ערב מונים באחת מתחנות הטלבזיה שלנו את מניין הימים שגלעד נמק בכלא, ממש כשם שאנו מונים ביחד בימים אלה את ימי ספירת העומר ובתוך הספירה אנו מבינים ומקוים שיבוא יום והספירה תסתיים וגלעד יחזור הבייתה בריא ושלם לאמו ולאביו ולבני ביתו.

בשעה זו של כתיבת שורות אלה מניין הזמן הוא: 1381 ימים 5 שעות, 45 דקות ועשרים ושתיים שניות.
בל נשכח! ימים אלה של השואה, יום הזכרון ויום העצמאות מצווים עלינו בייתר שאת לא להרפות.
חשוב שנזכור כי בלהט החגיגות, הזיקוקים שיופרחו לכל עבר, נאומי הברכות של הפוליטיקאים, ננסה לתת תשובה כנה לעצמנו, האם עשינו הכל על מנת שעצמאות זו תהיה חלק בלתי נפרד גם בחייו של החייל שלנו גלעד שליט הנמק בכלא?
 
לפני כמה חודשים, בעודי מהלך ברחובות תל אביב עם מצלמתי הקטנה המתעדת עבורי רגעים. מצאתי עצמי, מול שלט פח ושמו של הנווט רון ארד חרוט בו. אך אויה, החלודה כבר אכלה בו בשלט בכל פה. הבטתי בו בשלט והוא אמר לי, הוא השלט, למהר פן תתחיל החלודה לאכול בכל פה, גם בסיפורו של גלעד שליט. השקיעו כמה שניות מזמנכם והתבוננו בחלודת הזמן שאכלה בשולט ובתקווה.
 
 
 

 
שלט במרכז תל אביב יפו, 2006. צילום: יהודה עצבה.
© כל הזכויות שמורות
כ"ב בניסן, תש"ע. 6.4.2010.


5. לשמחתי טעיתי
מאת: חיים אנלין 09/02/2012
הניתוח המלומד שלי מה-09.07.2010 לא עמד, בסופו של דבר, במבחן המציאות, וגלעד שליט יצא לחפשי, אם כי במחיר יקר מאוד. מה אומר לכם? מעולם לא שמחתי כל כך לטעות...
4. גלעדדדדד שליט!!!!!!!!!!!!!!!!!
מאת: ליאור 24/03/2011
גלעד בוא אלינו בבקשה תשאר חיייי!!! אתה אחד משלנו מארץ ישראלל
3. לתמוך,לעודד,לחבק את המשפחה
מאת: רבקה אביב ללא תוכן 31/07/2010
2. על רקע המסע למען גלעד שליט
מאת: חיים אנלין 09/07/2010
לבי לבי עם נועם ואביבה שליט, בני משפחתם והמוני בית ישראל שנחלצו למענם ב"מסע הצהוב". אבל חוששני שנגזר על גלעד שליט, לדאבון לב כולנו, לשבת עוד זמן רב בשבי החמאס, וזאת לא בשל עקשנות ממשלות ישראל שסרבו להיכנע לתכתיבי הארגון עד הפסיק האחרון; לדעתי גם לו היתה ממשלת ישראל מקבלת תכתיבים אלה במלואם, חזקה על ראשי החמאס שהיו ממציאים דרישות נוספות ובלתי אפשריות, ובלבד שגלעד שליט יוסיף להשאר בשביים, וזאת תוך גלגול עיניים והאשמת ישראל הלאה ב"עקשנות". וכל כך למה? פשוט מאוד: גלעד שליט הוא פוליסת ביטוח החיים שלהם! כל זמן שהם מחזיקים בו יכולים אותם חסידי-אומות-העולם כמו אסמאעיל הנייה, מחמוד א-זהאר ושות' להסתובב באין מפריע ברחבי הרצועה ולשלוט בה כרצונם, לעשות כסף מעסקי המנהרות, לכנס בגלוי מסיבות עיתונאים ולהתראיין לתקשורת הערבית והעולמית, ואפילו לשגר מפעם לפעם איזה קסאם או פצמ"ר, או לבצע פיגוע על גדר המערכת, מבלי לחשוש משום מטוס, מסוק, כטב"ם (כלי טיס בלתי מאוייש, מה שפעם נקרא מזל"ט) או כל הפתעה אחרת שתשגר אותם בטרם עת למפגש עם הבתולות הממתינות להם אי-שם. גם מנהיגם בחו"ל, ח'אלד משעל, שפעם כבר היה יעד לחיסול שלא הצליח, יכול עתה להסתובב ברחבי המזה"ת, לנאום ולהתראיין כנ"ל ולהרגיש חופשי ומאושר. הם יודעים היטב שכל עוד גורלו של גלעד שליט נתון בידיהם לא יאונה להם כל רע. ולכן הם צריכים להיות מטומטמים לגמרי, והם אינם כאלה, אם יתנו לטרפם לחמוק מבין מלתעותיהם. הסבל שנגרם למשפחתו של גלעד, כמו גם סבלן של משפחות האסירים הפלסטיניים המוחזקים בידי ישראל (בתנאים דה-לוקס), ממש ממש לא מזיז להם. לכן, עם כל הצער, אין מנוס מהמסקנה הכואבת ששחרורו של גלעד שליט בדרך של מו"מ נדון מראש לכשלון. יש לחשוב על דרכים אחרות וד"ל. בברכה חיים אנלין
1. 4 אביבים בלי גלעד שליט
מאת: רבקה אביב 07/04/2010
יהודה כל הכבוד ומרגש מאוד.מה השתנה בליל סדר האחרון שום דבר לא השתנה עם גלעד לא איתנו ובאמת העם והעולם שותק! הכצעקתה!?
הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|