סונטה על לאה

נכתב על ידי: המשורר יוסף כהן אלרן

קריאה: יהודה עצבה:

יָדַעְתִּי לֵילוֹתֵּיךָ
 אַנֲחוֹתֵיךָ חֳנוּקוֹת
 קָרָאתִי מָאַוָיֵךָ
 דִמְעוֹתֵיךָ הַיְבֵשׁוֹת

שָׁנִים שֶׁל תְשׁוּקוֹתֵיךָ
 שֶׁבַע נִתְּנוּ לְאַחֶרֶת
 בָּעַרְפִּילֵּי עֵינֵיךָ
 מָצָאתָ אוֹתִי נִסְתֶּרֶת
 שׁוֹמַעַת לֵילוֹתֵיךָ
 אֶת לֵילוֹתַי דּוֹמֶמֶת

לוּ תאהָבֵנִי מְעַט
 אַמְתִּיק אֶת לֵילוֹתֵּיךָ
 תִּקְרַּב אֵלַי בַּלָּאט
 תַעֲנִיק לָהּ אֶת יָמֶיךָ
 


 
המשורר יוסף כהן אלרן
© כל הזכויות שמורות
ח', שבט, תשע"ה. 28.1.15


1. מצטערת יוסי, השיר לא גרם לי לא
מאת: ר. מיפו 29/01/2015
מצטערת יוסי, השיר היפה שלך הוא שיר יפה ואני בהחלט מבינה את רגש החמלה והרחמים אל האשה הלא נאהבת. אני מבינה את הקינאה שלה. אלא שכל זה איננו יכול לשנות את דעתי, הרגשתי הלא מחבבת את לאה, אשר לא ידעה לשים מעצור ובגללה באו כל הצרות על המשפחה. מצד שני אלו נהגה בהגיון, איפה היה יוסף עם כתונת הפסים ואיפה היה עם ישראל בעת היובש???
הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|