פרק שישי: גחלת לוחשת

נכתב על ידי: שניר מרינבך כפי שסופר לו על ידי בתו הקטנה

זהו.

האוניה רועדת, ההפלגה יצאה. אין הרבה אנשים איתנו. אנחנו מחכים מחכים שיפתחו את המסעדה
אני בוכה ולוחשת שאני רוצה צ'יפס.
אמא מתעקשת שאני אתקלח, אני לא מסכימה, אבל אמא מקלחת אותי. עכשו קצת יותר נעים
אני רעבה. אני רוצה צ'יפס. המסעדה נמצאת בקדמת האוניה. אני אוכלת צ'יפס.
אילי ואביגיל אוכלות פסטה. אני גם רוצה קולה.
אמא רוצה שנשאר כמה שיותר במסעדה, כי לא נוח לה בתא. אבא יוצא לעשן. הוא נעטף בכל הבגדים שלו. כשהוא חוזר אני רוצה לצאת גם החוצה, אבל לא מרשים לי.
האחיות שלי משחקות בטלפונים של אבא ואימא.
אנחנו חוזרים לתא. אבא מספר לאחיות שלי סיפור אני נרדמת עם אמא.
בבוקר כשאני קמה אני בוכה בלילה שתיתי בקבוק.
אני שומעת שאמא ממש פחדה, כי הספינה התנדנדה בלילה.
אני רוצה לגן שעשועים.

 


 
משחקים על הדשא ליד המלון
© כל הזכויות שמורות
ז', ניסן, תשע"ג. 18.3.13


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|