השועל והחסידה

יום אחד, שועל חביב הזמין לסעודה את חברתו החביבה, גברת חסידה. אז בקלות רבה נערכה הארוחה בלא הכנות רבות, בכלל ללא טרחה. דייסה ציה, דלילה ומדולדלת יצק שועל ערום ( טיפש) ישר לתוך צלחת. אבל מקור ארוך לחסידה אומללה וכיצד תוכל לאכול בנחת?


אז השועל, הו לץ בן לץ, את כל כולה במו פיו הארוך לבדו לבדו חיסלה. לנקום נקם רצתה החסידה. בקשה את השועל: יבוא נא לסעודה. " בעונג רב" ענה לה השועל " לידידים כמוך לא אסרב בכלל "

ובשעה הייעודה בא לביתה של החסידה. את סבר הפנים שיבח הוא עד מאוד וכן מצא שהתפריט באמת ראוי לשמו. מיד נמשך אל ריח הבשר, אשר נתח לנתחים, הוי כמה מר, הושם בכלי שיש לו פתח צר!


מקור החסידה נכנס בו ונבר, אך לא חוטמו של שועלנו היקר, הוא בקיבה ריקה אז אל ביתו חזר. זנבו קיפל, אוזניו היו שמוטות כמו שיטו בו כל התרנגולות.
 

שם המספר: דניאל צימבלר. עודכן באתר ב- ד', סיוון, תשס"ז. ה- 21.5.07.

 


 
© כל הזכויות שמורות



הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|