חנות השוקולד של ילדותי

לנו הייתה חנות של ממתקים בירושלים ברחוב המלך ג'ורג' פינת בן הלל. החנות הייתה צמודה לקפה 'טוב טעם' הרבה לקוחות היו באים אלינו. אני זוכרת את החיילים הבריטים גבוהי הקומה שהיו באים, את האנשים המפורסמים בחליפות, כל המי ומי, עורכי הדין המכובדים שהיו כאן. היו באים אלינו כל אלה שיכלו להרשות לעצמם לקנות שוקולד. הייתה זו חנות לתפארת. ריח השוקולד היה בכל הרחוב.
העיצוב של החנות היה מיוחד, בפנים רהיטי 'רוקקוקו' הצרפתים, מדפי שולחנות עם זכוכיות ומדפים לאורך הקירות שהציגו את הבונבוניירות שלנו.
 היו לנו שלושה משברים גדולים בחנות. הראשון היה בפיצוץ שהיה ברחוב בן יהודה בשנת 1948. מכוניות תופת מלאות חומר נפץ גרמו להרס רב ברחוב בן יהודה וברחובות הסמוכים, בנינים הסמוכים נהרסו, גם קולנוע תל אור הקרוב נפגע קשות. גם החנות שלנו נפגעה קשות. השוקולדים שלנו היו מפוזרים בן רסיסי הזכוכית וההריסות מסביב, זה היה מראה קשה.
 
המשבר השני היה בשבת אחת של אחד מימי הקיץ הלוהטים. באותה שנה היה חמסין מאוד כבד, לא היו מאווררים, על מקררים אפילו לא חלמנו וכשחזרנו ביום ראשון לפתוח את החנות, נדהמנו לראות שכל הרצפה מלאה עיסה חומה של שוקולד חם ונוזל, מכל מקום במדפים טיפטף שוקולד וזרם בזרזיפים חומים אל הרצפה ומשם לכל מקום אפשרי. אני זוכרת שהמראה הזה היה עצוב מאוד עבורי, בכינו הרבה.
 
המשבר השלישי היה בימי 'הצנע'. אז לא הייתה סחורה כלל, בקושי היה אוכל, על שוקולד איש לא חשב. אבל דוב יוסף שהיה שר הקיצוב, דאג שנקבל בלוקים של שוקולד תעשייתי. אני זוכרת את בעלי עליו השלום היה יושב כמו סתת אבנים עם ברזל ופטיש כדי לשבור את גושי השוקולד לחתיכות. לא מכרנו את השוקולד הזה, אבל מדי יום התייצבו חיילים בשריוניות, אוכל לא היה בירושלים והם עמדו בתור וכל אחד קיבל מנה הגונה של השוקולד התעשייתי הזה להשקיט את הרעב.
 
עד היום נשארו לי כרטיסי ביקור ותמונה שלי ושל בעלי על רקע החנות. אגב החנות נקראה על שמי 'רחל שוקולד'.
סיפור שסופר לי בטלפון באחד מימי חודש נובמבר 2009, כאשר התעניינתי בסיפור הקשור לאוכל וזכיתי לשמוע שלוש אנקדוטות הקשורות בשוקולד ובארצנו הקטנטונת.

הערה: כל הזכויות שמורות על כל המשתמע מכך.
 

© כל הזכויות שמורות



הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן: