סיפורים נוספים:
 
הר הזיתים. צילום: יהודה עצבה

שער האריות

נכתב על ידי: ד"ר יואל רפל

                                        שבעה שערים פתוחים בחומה המקיפה את ירושלים העתיקה.שמות,מסורות,אגדות-עם,סיפורים ושירים נקשרו בכל אחד מהשערים ויצרו פסיפס משמעויות לשערים ותפקידיהם. סיפורו של השער דרכו פרצו הצנחנים אל העיר העתיקה במלחמת ששת הימים לפני ארבעים ושמונה שנים.
מאת: יואל רפל

ארבע שנים נמשכה מלאכת בניית חומת ירושלים.השולטאן התורכי סולימאן המפואר הוא אשר החליט להשיב לירושלים את מעמדה ולבצרה מחדש בחומה.במשך השנים 1537-  1541 לספ' נבנו החומות,במידה לא מעטה,על פי ועל תוואי החופף את החומות הקודמות של העיר שהיו הרוסות בחלקן הגדול.עדות למפעלו של סולימאן המפואר מתנוססת בפתח שער יפו.בכתובת העשויה כתב ערבי מסולסל מסופר כי 'בשם אללה הרחמן והרחום ציווה לבנות חומה זו אדוננו השולטאן, מלך התורכים, הערבים והפרסים סולימאן בן סלים חאן אללה ינציח מלאכתו'.
הכניסה בשערי ירושלים הייתה בתקופות קדומות,וניתן לומר גם בימינו אנו,כמעבר מהחול אל הקודש. מחיי השדה והכפר אל אזור המקדש ולימים אל שריד החומה שהקיפה את המתחם- הכותל המערבי.משורר ספר תהילים מביע את אושרו של מי שהגיע אל ירושלים "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך.עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים".
בימים שכל ירושלים הייתה נתונה בחומה הייתה  הכניסה דרך השער ככניסה אל העיר הקדושה.אף בימינו אנו,בעת המעבר באחד השערים המקשרים את העיר החדשה אל העיר העתיקה סוערים רגשותיו ותחושותיו של המבקר,המטייל או התושב החי בעיר. קדושת ירושלים מרחפת מעל ארבעה הקילומטרים של החומה המאסיבית, האפורה, המחוספסת והנוקשה.
טעמו של שם השער 
הסופר הירושלמי יהודה האזרחי כותב "מספרים כי שני ילדים עומדים בפתח שער האריות.שואל האחד את חברו:מדוע נקרא שער זה בשם שער האריות? משיב לו חברו:מפני שדרך שער זה פרצו הצנחנים לעיר העתיקה כאריות".
האם זהו מקור השם?וודאי שלא. אך בעצם הסיפור יש יסוד לאגדת עם שוודאי תתפתח במרוצת הימים ותתפוס מקום של כבוד באגדות על ירושלים.אולם מהו ההסבר האמיתי לשמו של השער.אף שנביא מספר הסברים נותיר בידי הקורא את ההכרעה איזה מהם נראה ביותר.
שער האריות קבוע בחלק המזרחי של החומה מעל העמק,במרומי מדרון תלול.בימי הביניים נקרא השער בשם 'שער יהושפט' וזאת כיוון שהוא פונה ל'עמק יהושפט' שבו תתרחש על פי המסורת תחיית המתים ועמי העולם יעמדו למשפט.
הנוצרים מכנים שער זה בשם 'שער סטיפן' על שם סטיפן הקדוש שעל פי  אמונתם הוצא  דרך שער זה לעבר עמק הקדרון ושם נרגם באבנים.
המוסלמים החליפו את שם השער מספר פעמים.בראשית זמנם קראו לו 'באב אלאסבאט' או 'שער השבטים' על יסוד אמונתם כי דרך שער זה היו נכנסים המוני בית ישראל בעת העלייה לרגל למקדש בירושלים. בימי הביניים הוא כונה 'שער יריחו' כיוון שממנו יוצאת הדרך אל העיר יריחו שממזרח לירושלים.בתקופות מאוחרות יותר הוחלף השם פעם נוספת והוא נקרא 'באב סית מרים',דהיינו,וזאת על יסוד האמונה הנוצרית שסמוך לשער זה נמצא מקום לידתה של מרים –אימו של ישו.בפי היהודים היה שם השער וכך נשאר-'שער האריות' וחזרה השאלה למקומה:מדוע נקרא השער בשם זה השונה מאד מהשמות שנתנו לו הדתות שקידשו גם כן את ירושלים.
אריות בחלום
הבא אל 'שער האריות' מצד מזרח, הצד החיצוני, יבחין מיד בשני צמדים של תבליטי אריות החקוקים במגדל השער. זוג אריות מצד ימין וזוג נוסף מצד שמאל. מי חקק את צמדי האריות ומדוע? האם היה זה סולימאן המפואר ששיקם ובנה את החומה. אפשר גם שזהו קטע מהחומה הקדומה ואולי נחקקו האריות על ידי מי ששלט בארץ-ישראל ובירושלים בתקופות מאוחרות יותר? תשובות לשאלות אלו אפשר למצוא בסיפורי עם שאף הם התחבטו בקושיות דומות.

בספרו 'אגדות ארץ ישראל' מביא הפרופ' זאב וילנאי את אגדת 'שער האריות וחלומו של השולטאן התורכי'.על פי האגדה חרש השולטאן מחשבה רעה על ירושלים ותושביה וזמם להטיל עליהם מס כבד ועול שיעבוד. באחד הלילות חלם חלום ביעותים על שני צמדי אריות המתנפלים עליו לטרפו. משהאיר השחר מיהר השולטאן להזעיק את פותרי החלומות למען יגידו לו את פשר חלומו.קם זקן אחד והרהיב לענות, כי מאללה הקנא-והנוקם יצא זעם על השולטאן שזמם להרע לעיר ותושביה.האריות-אמר הזקן-נשלחו על ידי אללה לטרוף אותך, אולם אם ייטיב השולטאן עם העיר ותושביה יכופר עוונו ויסולח לו. שאל השולטאן את האצטגנינים, כיצד ניתן להיטיב עם ירושלים? השיבו לו כי חומתה פרוצה ואין מגן לתושביה. מיהר השולטאן וציווה לחדש ולבנות את חומת העיר. שני התבליטים של צמדי האריות הם העדות למפעלו של השולטאן.
אך מדוע דווקא בשער זה? מוסיפה האגדה ומספרת כי עבודת הבנייה נעשתה על ידי שתי קבוצות בונים, קבוצה אחת בנתה בחומה את החלקים:דרום מזרח-דרום-דרום מערב,הקבוצה השנייה בנתה את החומה בצידיה:צפון מזרח-צפון-צפון מערב.נקודת ההתחלה לשתי הקבוצות הייתה שער האריות שבו נחקקו תבליטי האריות שלא טרפו את השולטאן ונתנו לו את צו האל לשקם ובנות את החומה סביב העיר ירושלים.
אגדה אחרת מספרת כי צמדי האריות אינם אלא שלטי המלכות של השולטאן הממלוכי ביברס ששלט בארץ-ישראל במאה השלוש עשרה. ראייה כי אלו שלטי שלטונו של ביברס ניתן לראות בצמדי אריות נוספים שנחקקו על 'גשר ביברס' שמצפון לעיר לוד,ואשר אין ספק לגבי זהות מי שבנה אותו-השולטאן ביברס.מאליה עולה השאלה, מה לסמלי שלטונו של ביברס מהמאה ה -13 ולחומה שנבנתה במאה ה -16? שאלה למחקר ולא למסורות עממיות.
אך יש גם אגדה חדשה אותה מביא יצחק נבון, הנשיא החמישי של מדינת ישראל באגדה המופלאה שכתב 'ששת הימים ושבעת השערים'. באותה אגדה מתואר ויכוח של שערי ירושלים, דרכו של מי מהם תבוא הגאולה.ומספרת האגדה בלשונו של יצחק נבון: "נתקפל שער האריות (בעת הויכוח) ולא אמר דבר. אמר לו הקדוש ברוך הוא: דבר! והיה מסרב. הלקה אותו בשוט של להבה, עד שפתח את פיו ואמר "ריבונו של עולם,בכל רגע ורגע רואה אני מכאן לצד מזרח חיילי ישראל על הגבעות ועל הר-הצופים ולרגלי השערים שניצלים באש  ונופלים, יבואו מכל שער שיבואו ובלבד שלא יפול עוד אחד מהם.
"כיוון ששמע הקדוש ברוך הוא כך אמר לו: הואיל ומיעטת עצמך וחייהם של בחורים חשובים בעיניך מכבודך, הריני גוזר שבתוכך יבואו. יבואו בני האריות וייכנסו בשער האריות.
"לא יצתה שעה ושפעת חיילי ישראל פרצו ברכב ברזל אל שער האריות וממנו להר הבית ולקודשי ישראל".


 
 


 
© כל הזכויות שמורות
כה', אייר, תשע"ה.14.5.15


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|