סיפורים נוספים:
 

הכרית

בעשרים ותשיעי בנובמבר 1947 כל החברים והשכנים התקבצו מסביב לרדיו הגדול והאזינו בדריכות לשידור ההצבעה על החלוקה - ההצבעה שהובילה לקראת הקמת המדינה.

אמי, שאז עדיין הייתה בחורה צעירה, ישבה ורקמה פרחים צבעוניים על ציפית לבנה של כר. חלפו השעות ונסתיים מניין הקולות ובדיוק כאשר הודיעו על תוצאות ההצבעה סיימה אמי לרקום את הפרח האחרון בזר.

מאז הכרית שמורה היטב בארון ורק בחגים ובאירועים מיוחדים מוציאים אותה. לכאורה כרית רגילה ופשוטה אבל בכל פעם שאנו מניחים אותה אנו מצביעים על הפרח הגדול הסגול שאותו סיימה אמנו לרקום בדיוק בעת סיום ההצבעה.

הערה: באותה תקופה לא בכל בית היה רדיו ולכן כל השכנים באו אל מי שהיה לו רדיו

הסיפור נשלח על ידי נגה קופלביץ, מספרת ורושמת. הסיפור שובץ באתר ב -כג', טבת, תשס"ח. 1.1.08.


 
© כל הזכויות שמורות



הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|