סיפורים נוספים:
 
עלי הח'ובזה. צילום: יהודה עצבה

מאכל המן הירושלמי

נכתב על ידי: יהודה עצבה

מספר: יהודה עצבה:

כולנו זוכרים את הפלא הגדול של המן שירד לבני ישראל במדבר. אותו מאכל מיוחד במינו המן. ואנחנו הירושלמים גם היה לנו מאכל מיוחד במינו בתקופת המצור. אני מתכוון לסיפור הזה:

בימים אלה כאשר אני מסתכל על הטבע מסביב, הכל ירוק צמחים רבים מכסים את האדמה וגדלי ממש מאליהם, האומנם מאליהם? ובתוך כל אלה יש צמח אחד שמזכיר לי את הילדות בימי המצור בירושלים, אני מתכוון לצמח שעליו ירוקים ורחבים כמו עלי גפן ויש בו פרות קטנטנים רכים כאלה מעין ככרות לחם קטנטנות ירוקות קטנטנות, שאנו קראנו להן בשפה הירושלמית כ'ובז' מלשון לחם.
האמהות היו לקחות בזמן המצור כשלא היה כמעט אוכל, את העלים האלה מערבבות עם אבקת ביצים ועושות לנו חביתות טעימות.  הן ידעו להכין מהעלים האלה מתכון מעין עלי גפן ממולאים ומתובלנים והעלים שמשו גם להכנת מרק מיוחד וטעים.

וסיפר לי מורה הדרך תמיר בן עמי, כי דב יוסף, זה שהיה ממונה על  מה שנקרא 'תקופת הצנע'. הוא כתב פעם ספר בשם 'קריה נאמנה' על על המצור הגדול שהיה בירושלים. והוא מספר שמזה עשרה ימים לא הגיעה שיירה לירושלים. לא הגיעו משאיות לירושלים. ואז דב יוסף מטייל בין השכונות מבקר, רואה מה שלום האזרחים? לראות מה המורל. הוא מגיע לשוק מחנה יהודה ורואה תור ענק. הוא אומר - הוא אומר רגע, מה הולך פה? ריבון העולמים, הרי לא הופיעה שום שיירה  של מזון מה הם אוכלים, מה הם קונים שם?

הוא מתקרב, עוקף את התור, ישתבח שמו. מה הוא רואה? שני ירקנים תפשו יוזמה. ירדו למטה לעמק, קטפו כמויות אדירות של ח'ובזה והתחילו לחלק במשורה לתושבי ירושלים הנצורה עלים של ח'ובזה.

הנה כי כן גם כשלא איפשרו להגיע לשיירות אספקה, הגיעה הכובזה לשולחנינו ממש כמו המן במדבר שהגיע לבני ישראל.

 


 
הבשלת הח'ובזה. צילום: יהודה עצבה
© כל הזכויות שמורות
ו' אדר, ב'. 16.3.16


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|