סיפורו של חרש בתקופת הפיגועים בירושלים.

נכתב על ידי: בועז ניסן

לצפייה בסרטון סיפורו של חרש בתקופת הפיגועים בירושלים.:

פעם, לפני שמונה שנים הייתה התקופה הזאת בירושלים של הרבה פיגועים. אתה זוכר את התקופה הזאת הרבה הרבה פיגועים באוטובוסים בשוק היה פחד להסתובב בעיר. הממשלה ארגנה חיילים ומאבטחים באוטובוסים, שוטרים וחיילים בכל תחנות האוטובוסים, שטויות.
 
יום אחד אני הייתי צריך ללכת לעיר לסידורים, אני לפעמים הולך למקווה, רוחניות כזאת למקום 'בתי ראנד' אני אוהב את המקום הזה שאתה הולך לשמה, נותן לך הרגשה, מקום, עיר מודרנית ישר למזרח אירופה ישר למזרח אירופה, בלי פספורט. בשניה ממרכז העיר לבתי ראנד בשניה, כמו מזרח אירופה בלי פספורט.
 
משהו מדהים ואני אוהב את השכונה הזאת והתמונות שצילמתי שחור לבן גם צילמתי שמה, גם צבעוני משמה וגם סיפורים שכתבתי על המקום.
יש שם מקווה ישן, ישן. זה היה בחורף בינואר. יצאתי החוצה, מעיל כובע צעיף.
 
עברו חמישה שוטרים של משמר הגבול. התחילו לצעוק לפני המשביר: הלו! הלו! אני לא שומע.
הם לא יודעים שאני לא שומע.
 
ואני לא ידעתי, אני הלכתי רגיל. אני יורד איפוא המשביר לכיוון מרכז העיר. הם התחילו לרו...ץ כמו מטורפים. עשו לי ככה, פחדו להתקרב אלי.
אמרו לי: תוריד את המעיל!

הבנתי, אמרתי להם: תרגעו, תרגעו, אני חרש.
הבנתי שקראו לי באותו רגע. מזל שאני קראתי שפתיים. והם כיוונו אלי רובים. שניים והם היו רחוקים ממני.
הוצאתי תעודה ואמרתי: תראו, אני חרש!
 
- אה, אה, סליחה והלכו.
 

© כל הזכויות שמורות
ג', אב, תש"ע. 14.7.10


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|