בשביל מה הסוסים

נכתב על ידי: יהודה עצבה, על פי מקורות שונים

חבורת חסידים עלתה על העגלה לנסוע לים המלח. יוצאים ממאה שערים מתחילים את העלייה לכיוון ים המלח, פונה העגלון לחסידים ואומר - קצת רחמנות, צער בעליח חיים, רדו דחפו את העגלה קצת, העלייה קשה. ירדו החסידים הפשילו את הקפוטות ודחפו את העגלה. מגיעים למישור, אומר להם העגלון - לא חבל, יום יפה כל כך, רדו מהעגלה, לכו קצת ברגל תשאפו מעט אוויר צלול ונקי זה טוב לבריאות. יורדים החסידים מהעגלה ולאחר מכן קופצים שוב אליה, העגלה מתחילה את המדרון הגדול לים המלח. פונה העגלון לחסידים ואומר - אינכם רואים, סכנה גדולה העגלה עלולה להדרדר. רדו קצת מהעגלה אל תסכנו אותנו.

קיצורו של דבר העגלה מגיעה לים המלח והחסידים הולכים לים.ניגש אחד החסידים לעגלון ואומר לו - אני לא מבין מה קורה פה, אתה הגעת לכאן כי זו הפרנסה שלך, אנחנו באנו להתרחץ, אבל אני לא מבין למה בכלל הבאת את הסוסים.

אביא להלן את גירסה כפי שמופיעה אצל דרויאנוב.

רבי יוזיפל, רבה של כתריאליבקה, הוזמן לדון דין-תורה במאזפבקה.  לימדו העגלון "הלכות נסיעה" ואמר לו:
כשהסוסים יעלו בהר – יטרח רבי ויעלה אחריהם ברגל: משום צער בעלי-חיים;  כשהסוסים ירדו מן ההר – יטרח רבי וירד אחריהם ברגל: משום סכנה;  וכשהסוסים ילכו במישור – יטרח רבי ויהלך אחריהם ברגל: משום שמישור יפה לטיול.
נשמע לו רבי יוזיפל ועשה כמצוותו.  וכשהגיעו לשם, שילם לו רבי יוזיפל שכרו ואמר לו:
בשלמא אני טרחתי ונסעתי לכאן, שהוזמנתי לדון דין-תורה;  אתה טרחת ונסעת לכאן, שזקוק אתה לפרנסה;  אבל תמה אני, למה טרחו הסוסים ונסעו לכאן?...

להלן גירסה שניה מדרויאנוב.

אייזיק בעל-עגלה היה מלמד את נוסעיו "הלכת-נסיעה": כשהסוסים יעלו בהר – תטרחו ותעלו אחריהם ברגל: משום צער בעלי-חיים; כשהסוסים ירדו מן ההר – תטרחו ותרדו אחריהם ברגל: משום סכנה; וכשהסוסים ילכו במישור – תטרחו ותהלכו אחריהם ברגל: משום שמישור יפה לטיול.
אמרו לו הנוסעים:
ואימתי נשב בעגלה?
החזיר להם אייזיק:
כשנעמוד לרעות.

הערה: גירסאות הסיפורים באדיבות פרויקט בן יהודה.

אל גירסת הסיפור המצולמת.

© כל הזכויות שמורות
צום, י"ז בתמוז, תש"ע. 29.6.10


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|