הריחות של אימי

נכתב על ידי: רחל יהושע

 בשכונת ילדותי, שכונת שפירא, עמד לו בית בקצה הרחוב שנחשב כבית היפה ביותר בשכונה. ששער מעוצב פתח את הכניסה לחצר קטנה ומטופחת.
 בין שאר העציצים המטופחים שהפיצו ריחות משכרים, שיח היסמין עלה על כולם ובכל עת שעברת ליד ביתן, ריח היסמין ליווה אותך ונתן לך הרגשה שאתה גר במקום היפה ביותר ביקום
 בבית זה גרו שתי אחיות תאומות בנות ארבעים, חזותן אריסטוקרטית ומסתוריות אופפת אותן.
 איש בשכונה לא ידע את קורותיהן.הן היו נשים לבביות ומנומסות. שאלו לשלום האנשים שנקרו בדרכן ובזה הסתכמו יחסיהם עם אנשי השכונה.
 לאמי היו קשרים קרובים יותר אליהן, הן חיבבו אחת את השנייה, ומדי פעם נפגשו בשעות אחר הצהריים, לשתות קפה טורקי, כשבסיומו הפכו את סיפלהם ואמי קראה להן בקפה לאחר שהתבוננה בריכוז בספל אמרה לאליס , "מה קורה לך היום אליס, אני רואה שהיום את עצבנית קצת, מה מעיק עליך.?"
ואליס שאלה "מאדם מרי איך את יודעת.?"
לכל דבר יש סימן בספל ענתה אימי ואז הייתה מצביעה באצבעה על גוש של קפה שהיה מונח בתחתית הספל, "זה הסימן למועקה את רואה את הגוש אליס.?" מה עובר עלייך הייתה שואלת? אני יכולה לעזור לך.?"
 ביום אחר אמרה אמי "אני רואה שמחכה לכן איזו הפתעה, נראה לי שמגיעים אליכם אורחים מרחוק ואתן תארחו אותם בביתכן," לשמע מילותיה של אמי הביטו אחת בשנייה בתמיהה ושתיהן יחד אמרו לאמי, "מאדם מרי את בטוחה במה שאת אומרת?"
 "זה מה שאני רואה עונה אמי." האם יש לכן בעיה עם זה.?"
 "מאדם מרי אנו מחכות לדודתי ובעלה, ששנים רבות לא ראינו אותם, ביקור זה מרגש אותנו במיוחד מאחר ודודתי שהיא אחות אימנו היא היחידה שנשארה מכל הכפר שלהם ביוגוסלביה. כל משפחתם נספתה בשואה ואנחנו מחכות לה בכיליון עיניים."
 "אליס זה מה שאני רואה תיידעי אותי ברגע שיגיעו, בביתכם תהיה שמחה גדולה."
עשרה ימים לאחר מכן אכן הם הגיעו.
 ולג'ודית אמרה "אני רואה שאת עומדת לקבל סכום כסף,"ואז הצביעה על נקודות קטנטנות שהתקבצו במקום מסוים בספל, זה היה הסימן לכסף, תקבלי זאת בקרוב ג'ודית, אני חושבת שתקבלי אותם בקרוב.
מתי זה בקרוב מאדם מרי שאלה ג'ודית.?
 נראה לי שתוך שלושה ימים, שלושה שבועות, או שלושה חודשים ענתה אימי ומה שמפליא שדברי אמי התגשמו ברוב המקרים.
 כך שמה של אמי הלך לפניה כקוראת בקפה.
 אימי זיכרונה לברכה, אהבה מאוד את פרחי היסמין, בזכות ריחם העדין והמשכר.
 לכל אירוע שאימי הוזמנה אליו, הייתה שולחת אותי עם שקית ביד, לקטוף לה יסמינים מגינת האחיות לשזור מהן שרשרת שהייתה עונדת לצווארה. שזירת השרשרת נעשתה בעזרת חוט ומחט, כשאני משחילה את הפרחים לאורך הרצוי לצווארה. על מנת לשמור על טריות הפרחים הייתי עוטפת אותם במפית לחה עד לשעת צאתה מהבית, עדי זה היה אהוב על אימי, היא העדיפה אותו על פני התכשיטים היפים שהיו בשידתה.
לעומת זאת חברותיה התקשטו בעדיים יקרי ערך. התבשמו בבשמים למיניהם שרק נשים בעלות יכולת, הרשו זאת לעצמן. ואימי, בעדי זה, זכתה פעמיים, גם הייתה מבושמת בריח משכר, וגם התקשטה בעדי אורגינלי. וכיום כשאני בת שבעים בכל בוקר בלכתי לקאנטרי שגיליתיו לאחרונה הנמצא במרחק הליכה מביתי אני עוברת בדרכי ליד שיח יסמין, עוצרת וקוטפת לי חופן פרחים, וללא בושה, אני מאחסנת אותם בחריץ הכי יפה בגוף האישה, כפי שאמי הייתה עושה.

ריח הבושם מלווה אותי להנאתי בשעת ההתעמלות, והחברים שמתעמלים בקרבתי, מרגישים בריחו, שואלים אחד את השני, מאין מגיע לכאן ריח היסמין? במקרה ומזדמן לי לעבור גם בשעות הערב, שוב אני קוטפת חופן, מניחה אותם בקערית שקופה, על שידתי בחדר השינה ודמותה של אימי עולה לנגד עיניי בכל מיני סיטואציות מימי ילדותי.

 
המספרת עם אימא והאח
© כל הזכויות שמורות
ג', סיון, תשע"א. 5.6.11


1. הזדהות
מאת: אנליה בן יוסף 22/02/2012
הסיפור מרגש ואפשר גם להזדהות איתה ולהריח את ריח היסמין. תודה
הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|