עששית הנפט מהעיירה היהודית שלנו

נכתב על ידי: יורם רייזברג

משפחתו של סבא יורם (סבא וסבתא של סבא יורם) יצחק-צבי רייזברג ואסתר לבית גנדל התגוררו בעיירה קטנה מאד  סטורוז'ב, ליד קוריץ שבחבל ווהלין בפולין, התפרנסו מזכיון בשכירות מהגרף פוטוצקי  להפעלת תחנת מים לטחינת קמח ליד הנהר כולל את ציידת הדגים, מקום בודד ומרוחק ללא חשמל ומים זורמים בבית,
בלילות הארוכים האירו את ביתם בעשישיות נפט פשוטה, או נרות.   אך בחגים ובשבת האירו את הבית בעשישית נפט מהודרת  בעלת אהיל זכוכית לבן-חלבי, על רגל אחת, שהאירה וחיממה  באורה החם והחגיגי  את כל הבית,
 כאשר החלו הפרעות ביהודים והסבא  הגדול יצחק צבי נרצח בידי כנופית פורעים אוקראינים, שקנאו בזכיון טחינת הקמח , השמועה אומרת שהיכו אותו וקברו בעודו בחיים .למחרת המשפחה העבירה אותו לקבורה בזוויל שהיא נובוגרד ווהלינסק ,לאחר מכן הסבתא אסתר   הפעילה וניהלה לבדה  את הטחנה , משלא ניתן היה להפעיל את טחנת הקמח, עקב התנכלויות הגוים, והסכנה להשאר לבד, הם עברו להתגורר בעיירה קוריץ, וכמובן העששית  איתם.

ב-1924 עלה הבן זאב רייזברג לארץ כחלוץ, הסבא רבא זאב (אבא של סבא יורם) ולאחר מספר שנים העלה גם את יתר המשפחה  מקוריץ לארץ. את אימו אסתר, אחותו חנה, ואת אחיו הצעיר אליהו,  הם הגיעו עם מעט מטלטלים שכללו כלי מיטה  רקומים ואת לבושם  וכמובן את עששית הנפט הנפלאה בעלת הפתילה  העגולה, שעמדה לתפארת על השולחן במרכז החדר של סבתא אסתר רייזברג.

לימים ניפטרה (הסבתא ) אסתר רייזברג  והעששית עברה בירושה לסבא רבא זאב רייזברג, ובגלל יופיה הנהדר, פתיל הנפט התבלה,  הוחלף והוסב למנורת חשמל,  ובדיעבד מצטערים על השינוי.

לאחר שסבא רבא זאב ניפטר, נשארה העששית למשמרת  בביתם של סבא יורם וסבתא אטי, בביתם בכפר סבא  ומשעברו להתגורר בכפר הדר, כמובן שעששית נפט הנהדרת מלווה אותם לביתם החדש בכפר הדר שם היא מחממת את האוירה ומחזקת את הקשר המשפחתי להמשך הדורות.

 
המספר והרושם יורם רייזברג
© כל הזכויות שמורות
יח', כסלו, תשע"ג. 2.12.12


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|