צילום זיכרון של רבי אברהם רוקח, זקן הרוקחים בירושלים. נפטר בשנת תרע

הבנים והאימהות.

הבנים והאימהות

 

שתי נשים שאבו מים מן הבאר, ניגשה אליהן שלישית. מרחוק ישב זקן אחד ונח על אבן.

 אמרה האחת לחברתה: - בני זריז ואמיץ איש לא יעלה עליו בזריזותו.

- ושלי שר כזמיר, אין  דומה לו בשירתו, אמרה השניה.

והשלישית שותקת.

- מדוע את שותקת ולא מספרת כלום על בנך? שאלו  אותה שתי הנשים,

- מה יש לי לספר? אומרת היא, - בבני שום דבר מיוחד, נער הוא ככל הנערים.

שאבו הנשים מים מילאו הדליים והלכו לדרכן.

 והזקן הולך אחריהן.

הולכות הנשים ועומדות, כבדים הדליים, הידיים כואבות, המים נשפכים, הגב כואב.

והנה לקראתן שלושה ילדים קופצים ורצים, הראשון מקפץ, מתהפך על ראשו, והנשים נהנות ממנו.

השני שר שירים, כזמיר ביער שר הוא, שומעות הנשים ומתמוגגות.

והשלישי רץ אל אימו, לקח ממנה הדליים הכבדים ונושא אותם הביתה.

שאלו הנשים את הזקן: - נו, איך הבנים שלנו?

- היכן הם?  ענה הזקן- אני רואה בן אחד בלבד.

 


© כל הזכויות שמורות



3. חחח לייק
מאת: bsc zrdrh(חפשו אותי בפייסבוק) 16/08/2010
אהבתי
2. נחמד
מאת: יסמין אלחן 20/04/2010
אהבתייייייייייי
1. נחמד
מאת: נמרדי יוסף 02/08/2009
סיפור נחמד.
הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|