התפילין והאתרוג

יום אחד אמר אב לבנו: בני, קח תפילין זה , מתנה לך, אך שמור עליו מכל משמר, אל תמכור ואל תמסור אותו. כעבור זמן מה , הלך האב לעולמו והבן שמר התפילין מכל משמר. לימים התחתן הצעיר ונולדו לו ילדים. עבד ופירנס את ילדיו בכבוד. אך ימים קשים באו והפרנסה פחתה עד לדחק. כשהגיעה הבת הבכירה לפירקה ולא היה כסף לנדוניה ולהוצאות חתונה,

אמרה האישה לבעלה: מכור התפילין ויהיה לנו כסף להכנסת כלה.

ענה הבעל ואמר: לא ולא. לא אמכור תפילין זה, כי ירושה הוא מאבי. אנשים טובים עזרו והבת התחתנה  בשעה טובה.

כשהגיע חג הסוכות, ולא היה כסף לקנות את ארבעת המינים, ולא בגדי חג לילדים וצרכי חג.לקח הצעיר את התפילין ומכר אותו. בכסף קנה את ארבעת המינים ואת האתרוג המהודר ביותר. הגיע הבייתה ולקח בידו את האתרוג להראות לאישתו. שאלה האישה: מאין לך הכסף לאתרוג כזה? ענה: מכרתי התפילין. אמרה היא: לחתונת הבת לא הסכמת למכור ואילו לאתרוג זה מכרת? לקחה מידו האתרוג, זרקה על הקיר. נשבר ונמעך. כעס האיש מאד, אך לא אמר דבר. הלך וישן במיטתו.
 

והנה , בשנתו, בא אליו אביו ואמר לו: בני, טוב עשית שלא ענית לה, אחרת היית מפסיד את אישתך, כמו שהפסדת את התפילין ואת האתרוג. כשקם משנתו, ניגש לאישתו, חייך אליה ואמר לה: חג שמח. אמרה לו האישה: שאלה לי אליך:

כששברתי את האתרוג, למה לא אמרת לי כלום? אמר לה: אם הייתי עונה לך, הייתי מפסיד גם אותך, כמו שהפסדתי את התפילין והאתרוג. התנצלה האישה על שזרקה את האתרוג. השלום והשלוה עם האהבה חזרה למעונם, למרות העוני.  


הסיפור נשלח על ידי הרושמת והמספרת: שחרזדה.

הערה: כל הזכויות שמורות על כל המשתמע מכך.


 
שוק ארבעת המינים ברחובות, 2005.
© כל הזכויות שמורות



הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|