סיפורים נוספים:
 
עקבות הזמן. צילום: יהודה עצבה

עמוד הבית » סיפורים » סיפורים מוקלטים » מרצפות ספוגות דמעות

מרצפות ספוגות דמעות

נכתב על ידי: יהודה עצבה

מספר: יהודה עצבה:
שמעו סיפור. בסוף שנות השישים בקשה הנהלת הדסה לרצף את הרחבה הכניסה לבית החולים במרצפות אבן. כל מי שיגיע אל הרחבה של הדסה בעין כרם, יראה את הרחבה כולה מרוצפת במרצפות אבן, כמו בשכונות הישנות של פעם.

מה הסיפור?

הלכו לכל הבתים בירושלים והציעו להם עיסקה לעקור את מרצפות האבן הישנות ובמקומם לשים מרצפות קרמיקה חדשות ויפות. כולם הסכימו והתלהבו. אבל כשהגיעו לבית הכנסת הגר"א בשערי חסד שבו יש חדר מיוחד שנקרא 'מניין הרבנים' ובקשו לקחת משם את המרצפות הישנות ובתמורה לרצף את בית הכנסת בקרמיקה חדשה. הגבאים הסכימו וסכמו את העניין ביניהם.

פתאום, פתאום קם הגבאי רב שמואל פפרמן ואמר: לא יהיה כדבר הזה.
מישהו שאל אותו מהנהלת הדסה: למה אתה מתנגד?

אז הוא ענה: פשוט, המרצפות האלה ספגו כל כך הרבה דמעות מתפילות הימים הנוראים של אבותינו, לא אתן להחליף אותם. ולא החליפו.

אפילו מאוחר יותר כאשר שיפצו את בית הכנסת, טייחו את הקירות, הוסיפו הסקה, החליפו מנורות הכל.

גם אז התנגדו הילדים של פפרמן. כשדברו על הרצפה אמרו: על גופותינו.

המרצפות המקוריות ספוגות הדמעות מהימים הנוראים נשארו כמות שהן בבית הכנסת.

אתם מוזמנים לנסוע לשכונת שערי חסד לבית  כנסת הגר"א ולראות את ולראות את הסיפור הזה במו עיניכם.

 
שער השכונה. צילום: יהודה עצבה
© כל הזכויות שמורות
כד' אלול, תשע"ה. 8.9.15


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן: