משפט קרקוז

נכתב על ידי: יהודה עצבה, על פי דאוד אנאטור

פעם אחת מתקן שטיחים גמר את יום העבודה שלו. הערב ירד והלך לביתו. באמצע הלילה התגנב גנב לבית המלאכה שלו לגנוב שטיחים. לא שם לב, דרך בקצה של השטיח הקפיץ את המחט הגדולה ישר לפניו והמחט נכנסה בעין שלו והתעוור.
מה עשה הלך ותבע את מוכר השטיחים לפני השופט קרקוז.  קרקוז היה שופט חשוב בימים ההם. היה חשוב אבל גם טיפש גדול ומתי שהשופט עושה משפט על פי הספר בלבד היו אומרים זה משפט קרקוז.

ובכן תבע הגנב את מוכר השטיחים. קרא השופט קרקוז למוכר השטיחים ואמר לו- אתה לא מתבייש חסר אחריות שכמוך, משאיר את המחט ועוזב את בית המלאכה,ככה.
מוכר השטיחים לא מבין ואומר – אבל.

- בלי אבל אומר קרקוז, הרשלנות שלך גרמה לכך שהוצאת לו עין ועכשיו עין תחת עין, צריך לעקור לך את העין.
– אבל, אומר מוכר השטיחים, הוא גנב, בא לגנוב אצלי.
-מה זה חשוב, כועס קרקוז, המקצוע שלו לא שייך. מה שקובע זה התוצאות. העובדה שהמחט שהשארת ברשלנות, היא שגרמה למסכן לאבד את עינו.

ראה מוכר השטיחים שכלו כל הקיצין התחיל מתחנן – יש לי אישה ועשרה ילדים, אבל לגנב אין לו אישה וילדים וחוץ מזה הוא יכול לעבוד במקצוע שלו עם עין אחת ואילו אני, איך אתקן שטיחים בלי שתי עיני.
אומר לו קרקוז – אתה צודק, אבל חוק זה חוק.
- כל הכבוד לך אדוני השופט החכם קרקוז, אבל יש לי פיתרון.

- -מה הפתרון? שואל קרקוז בסקרנות.

- אדוני השופט השכן שלי הוא מתקן שעונים ואין לו אישה ואין לו ילדים וככה וככה הוא עובד תמיד רק עם עין אחת.

השופט קרקוז חשב וחשב ואמר – יש הרבה שכל וצדק בדברי מוכר השטיחים.
 
שלח שוטרים והביאו את מתקן השעונים ותיכף הוציאו לו עין.

 
חזית חנותו של שען
© כל הזכויות שמורות
יא' אב, תשע"ג. 18.7.13


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|