העשיר וכספו מאת: אילדה אדרעי.

היה היה איש עשיר כקורח. לא היה דבר יקר לו מכספו ותמיד דאג אותו האיש שכספו לא ירחק ממנו. יום אחד וכוחו כבר אין אתו, קרא לאשתו וכה אמר לה - אשתי היקרה אני משביע אותך שבמותי תטמיני לראשי את כל אוצרותיי- כספי וזהבי! כי כספי וזהבי היו תמיד אתי בימי חיי ורצוני שיהיו לידי גם  במותי.

 - דברך יעשה הבטיחה אשתו ונשבעה לו בנקיטת חפץ. לא ארכו הימים ויום הפקודה הגיע והאיש נתבקש לעולם האחר. בזמן שטמנו אותו לקחה האשה מטפחת קשורה ובקשה מהחברה קדישא לשים את המטפחת למראשותיו.

 שאלה אותה שכנה מה פשר העניין עם המטפחת והיא סיפרה לה. - את השתגעת? לשים את כל כספו וזהבו בקבר? וכי מה לדעתך יעשה עם זה, הוא ילך לקניות בסופר או יטייל בבתי מלון?

 -  חס ושלם ענתה לה. - לו הייתי שמה את כל כספו וזהבו לא היה מקום בחדר שלם. 

  כל כספו וזהבו נמצאים אצלי בכספת בבנק על שמי, מה שהיה במטפחת הוא צ'ק על כל הכסף חתום למוטב בלבד. ומתי שיחפוץ יכול לבוא לבנק ולקחת את כספו.

 הערה: סיפור זה נשלח על ידי המספרת אילדה אדרעי. הסיפור שובץ באתר ב - כ' אייר, תשס"ח. 25.5.08.


 
© כל הזכויות שמורות



1. סיפור יפה ומרגש
מאת: נמרדי יוסף 06/11/2008
זה סיפור מימי סבתא. יש כמה וכמה גירסאות לסיפור אך המסר הוא אותו מסר
הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|