סיפורים נוספים:
 

,תעלומת האוצר האבוד

נכתב על ידי: יהודה עצבה

מעשה מתוך הספר: 'מעשה האדמה ושני השכנים'

אופנים אלה סיפר הישיש בגאוה – הם של כרכרת הזהב. 'ערביאת אל דהב' כך נקראה הכרכרה שנשאה עמה שלושה שקים מלאים מטבעות זהב – התשלום השנתי לחייל הסולטאן התורכי ששירתו באזור בימי מלחמת העולם הראשונה.
רצה הגורל וביום התשלום ממש, עוד בטרם פרקו את המשא הכבד, החלה פלישת האנגלים לאזור. הצבא התורכי התמוטט וחייליו התפזרו לכל רוח. בו ביום שבה העגלה על עקבותיה, לכיוון דמשק.

עד מהרה הבינו החיילים התורכים שאין טעם להאיץ בסוסים משום שעל כל צעד ושעל נראו חיילים בריטים חמושים בנשק כבד, והיה זה רק עניין של זמן עד שיגלו אותם ומותם יהיה בלתי נמנע. לכן, בעיקול הדרך ליד המושבה כנרת פנו ימינה בדרך העפר, חפרו בעומק האדמה והטמינו את השקים המלאים, לא לפני שקבעו לעצמם נקודת ציון. את העגלה עצמה גררו לעבר הכנרת ושם הטביעו אותה.
אני הוסיף זילברשטיין הישיש – זכיתי לפרק את הגלגלים ולהביאם לביתי למזכרת.

המשך הסיפור היה בפי אחות רחמניה בבית חולים בצפון. היא ידעה לספר על חייל תורכי פצוע שהובא לטיפולה. החייל היה על ערש דווי ותיאר בפניה בפירוט רב את מקום הטמנת הזהב. הסימן המובהק שנתן לה כנקודת ציון היה שני עצי הדקל הגבוהים מול האגם. לאות הוקרה על טיפולה המסור ציווה להעניק לה את שקית העור שברשותו.

כאשר פתחה האחות את שקית העור ראתה לתדהמתה כי הוא גדוש מטבעות זהב נוצצות – הוכחה לאמיתות סיפורו של החייל הפצוע.
הזהב לא התגלה עד היום, אך סיפורים על אודותיו ממשיכים להתגלגל מפה לאוזן.

למרבה האירוניה עשרות רבות של עצי דקל פזורים לאורכה ולרוחבה של הכנרת. מתחת לכולם נערכו חיפושים וחפירות, אך הם העלו חרס.
על פי נוסח אחר הוטבעה הסירה על תכולתה באגם ובזכותה נחשפה אחת התגליות המרעישות שהביאה למשיית סירה עתיקה מתקופתו של ישו המושיע הקדוש. מוזיאון מיוחד הוקדש לסירה ולסיפור חשיפתה.

הערה: כותב שורות אלה היה לפני שנים רבות ביד בן צבי ובמוסדות מחקר נוספים יחד עם טוביה הלוי מי שהיה ראש המועצה כנרת במטרה להתחקות אחר חומר תיעודי בעניין.

 


 
אוצר זהב.
© כל הזכויות שמורות
כ', אלול, תשע"ד. 15.9.14


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|