המספר שלמה ברנדווין במועדון המספרים הירושלמי

הכלה

השנה היא שנת 1880. אחד הסבים שלי, האדמו"ר מנחם מנדל מללוב, יושב עם תלמידיו. לפתע הוא קם, מציע להרים כוסית: "זה שעתיד להיות האלטע בוסינע רבה ( הכוונה לסבי שגם אבי דודי. יש לו היום ממלכה שלמה, אביו של הדוד הזה לוי יצחק עכשיו יושב בארצות הברית, אבל יש לו בית מדרש בהר נוף עם חסידים רבים ) הוא עשה שידוך בין אבי לאמי. נולדה לו בת, ואנחנו נרים כוסית לחיים." באותה העת הייתה תמותה רבה של תינוקות סמוך ללידתם, והאדמו"ר החליט לעשות מעשה כדי שהשטן לא יוכל לשלוט בחיי אותה בת.
בו במקום החליט הרב לנשל את הבת מנכסיו ולשדך אותה עם תינוק כלשהו.
( זה היה אבי האב שמו המקורי היה ברנדווין ובזמן השואה הוא החליט לקרוא לשמו הרב מוריה הוא גם יקיר ירושלים. מוריה בשל אותו מעשה נשתכח שמה של אותה ילדה והכל הכירוה בירושלים הישנה
בשם שדבק בה בשל אותו מעשה - 'די כלה' [הכלה], הילדה הייתה נעלבת תמיד. הכלה היא אמי והתינוק ששודך לה הוא אבי.
 
סופר על ידי המספר הירושלמי שלמה ברנדווין. סיפוריו אף מופיעים בספר "מאאתיים" סיפורים ירושלמיים. הסיפור שובץ באתר ב - 4.1.08 ח' טבת, תשס"ט.
 
 
הערה: כל הזכויות שמורות על כל המשתמע מכך.

 
צילום מתוך גלויה ישנה
© כל הזכויות שמורות



הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן: