גלויה של יהודי תימני, משנת 1921. אוסף ג'מאל ברוס.

האישה ושערות האריה

אישה אחת באה אל "הפלספה" (הפילוסוף, חכם השבט) ואמרה לו שבעלה כבר לא מתקרב אליה יותר והא מאס בה. אין היא יודעת מה לעשות כדי להחזיר אליה את אהבת בעלה. שאל אותה "הפלספה" אם היא עדיין אוהבת את בעלה. בודאי השיבה האישה כשדמעות חונקות את גרונה.

 – אנא תן לי איזו תרופה שאתן לבעלי ככה שיחזור אלי, התחננה האישה. ענה לה "הפלספה" – אתן לך תרופה לבעלך, אבל לפני זה אבקש ממך לעשות משהו בעניין.

– מה? אמרה האישה. אעשה כל מה שתבקש.

– טוב, ענה "הפלספה" אני רוצה שתביאי לי שלוש שערות מהשפם של האריה.

– מה? נזעקה האישה, שלוש שערות מהשפם של האריה, איך אוכל בכלל להתקרב לאריה? הרי הוא יטרוף אותי.

– את רוצה ממני תרופה לבעלך שיחזור אליך, לכי ועשי מה שבקשתי.

– טוב אמרה האישה וחזרה בלב כבד לביתה.

עוד באותו יום לקחה כבש שחטה אותו וחתכה אותו לחתיכות. שמה את הבשר בתוך שק, העמיסה על גבה והתחילה ללכת למדבר סודן למקום מרבץ האריות.

ככה הלכה שלושה ימים לכיוון המדבר ומוקדם בבוקר הגיעה למקום מרבץ האריות שעדיין שיחרו לטרף. פחד רב תקף אותה. אבל זכרה את בקשת "הפלספה" והתחילה במשימתה.

דבר ראשון עלתה על העץ הקרוב יחד עם שק הבשר וכאשר הבחינה באחד האריות מתקרב לעברה זרקה בזהירות גוש בשר למטה. האריה התקרב נתן שאגה אדירה ומיד התנפל על הבשר ואכל בכל פה. סיים את הבשר נתן פיהוק טוב ונרדם.

היא אזרה אומץ וירדה ענף אחד נמוך יותר. כשהבחינה לאחר כשעה שהאריה מתעורר זרקה אליו גוש בשר נוסף. התבונן בה האריה בעינו האחת ניער את רעמתו ואכל בהנאה רבה את גוש הבשר הרך. ככה נמשך העניין יום ועוד יום כשכל פעם היא זורקת נתח בשר לאריה ומתקרבת יותר אליו.

ביום השלישי החליטה האישה לרדת מן העץ. וכך עשתה, ירדה מן העץ והושיטה לאריה המנמנם את חתיכת הבשר האחרונה. האריה השבע רחרח את הבשר בהנאה והתכרבל לתרדמה נוספת. ודאי חלם שהחיים היפים האלה ימשכו. אולם האישה לא החמיצה שעת כושר זו, התקרבה באומץ רב אל האריה, הושיטה את ידה ותלשה שלוש שערות זהובות משפמו. צררה אותם במטפחת המשי הכחולה שלה והתחילה צועדת במהירות חזרה לעבר ביתו של "הפלספה". כך הלכה שלושה ימים ושלושה לילות עד שהגיעה לביתו ונכנסה פנימה.

– שלום, אמרה בשמחה רבה ופניה קורנות. – הנה, אמרה והושיטה את מטפחת המשי הכחולה ובתוכה שלש שערות זהובות משפמון של האריה.

– הנה. הצלחתי. אמרה – תן לי את התרופה שהבטחת לי כדי שאוכל להחזיר את בעלי.

– שבי אמר "הפלספה" – אין את צריכה ממני כל תרופה.

– מה? נזעקה האישה, – הרי הבטחת לי שאם אביא שלוש שערות משפמו של האריה תיתן לי תרופה שאוכל להחזיר אלי את בעלי. סכנתי את חיי, עשיתי מה שבקשת. תן לי בבקשה את התרופה.

– אם הצלחת להתקרב אל האריה ולהביא שלוש שערות משפמו. ודאי תדעי באותה דרך להשיב אליך את בעלך. אמר לה הפלספה וחיוך רחב נתפשט על פניו.

רגע של שקט מתוח עבר ביניהם ואז קלטה האישה את העניין ומיהרה לצאת מביתו והרחיבה צעדיה חזרה לביתה. עוד באותו יום הכינה לבעלה את המאכל האהוב עליו, התקרבה אליו ונתנה לו את אשר ביקש.

אין צורך לומר כי לאחר זמן קצר נתכרבל גם הבעל כאותו אריה וידע לעשות כל רצונותיה של אישתו.


 
© כל הזכויות שמורות



7. תגובה
מאת: דוד 17/03/2011
ב"ה : על זה נאמר : " חכמת נשים בנתה בית ואיוולת בידיה תהרסנה " . אילו היו יודעות כל הנשים שרק בהם ואך ורק בהם תלוי כל הבית שהאשה היא הצוואר והבעל הוא הראש והרי מי שמזיז את הראש זה הצוואר (האשה) אז הכל היה נראה אחרת ומבלי לערב שום גורם בבית .
6. וואו.....
מאת: אוסי 01/10/2010
הלו בנות....תגידו לי ....באיזה עידן אתן חיות?????....ממתי צריך לרצות גבר בימינו????....ממש אירניות
5. האשה ושערות האריה
מאת: דינה חייקין 22/09/2010
ספור יפהפה הנושא בתוכו מוסר השכל, מתאים לכל מסגרת חברתית, משכלת ומבוגרת. וגם פשוט כספור.
4. אישה אישה
מאת: רבקה אביב 31/07/2010
סיפור מדהים חזק עוצמתי ובסיפור זה אנו מגלים כמה לאישה זאת יש כוח פיזי כוח רוחני, כוח רפואי,בעקביות הראוייה להערצה לא מוותרת נלחמת להחזיר את אהבה לביתה ומנצחת בגדול. להסיר את הכובע בפניה. סיפור זה שמעתי בכמה ורסיות. תודה רבה נהנתי מאוד.
3. סיפורים מקסימים.
מאת: מירה הודארה 23/07/2010
נהנתי מכל סיפור.תודה לכותבים. שלא לדבר על מוסר הסכל של כל סיפור מקסים
2. איזה סיפור!
מאת: נילי ללא תוכן 14/02/2010
1. איזה סיפור!
מאת: נילי 14/02/2010
איזה סיפור יפהפה זה מעשה אמיץ מוד לאישההה
הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|