סיפורים נוספים:
 
חולות. צילום: יהודה עצבה

המים וגרגרי החול

נכתב על ידי: יהודה עצבה מתוך 'כל אגדות ישראל'

מספר: יהודה עצבה:

 בבריאת העולם גברו המים מאוד והגיעו עד כיסא הכבוד. ויאמר אלוהים – יקוו המים. שמעה זאת הארץ והחלה מוציאה, הרים, גבעות ועמקים. המים החלו זורמים לעמקים ומילאו אותם. והמים גברו ונכנסה בליבם גאווה גדולה ואמרו – אין כמונו חזקים בכל העולם, הבה נגאה ונכסה את כל העולם.
ראה זאת הקדוש ברוך הוא ויגער בהם – אל תתגאו כל כך, הנה אני שולח לכם את החול ושמתי אותו גבול לכם ולא תעברוהו. ראו המים את גרגרי החול הקטנים וצחקו עליהם צחוק גדול  - אלה יעצרו אותנו, הלוא הקטן שבגלינו יגרוף אותם. אחזה חרדה גדולה בגרגרי החול לעומת גלי הים האדירים.
אז קרא גרגר חול אחד לאחיו – נכון, אנחנו קטנים, כל אחד מאיתנו לבד אין לכוחו ערך, אבל אם נתאחד כולנו בכל העולם, וחיינו בשלום איש ליד רעהו ולא נפרד איש מאחיו, אז יראו המים הגאים את כוחנו וגבורתנו ולא יבוזו לנו עוד.
שמעו זאת גרגרי החול ויעופו מארבע כנפות הארץ ויתאחדו ויחנו על חופי הימים, בחומרים עצומים וגדולים ויסגרו על הים הגדול.
ויראו המים את החול והנה הוא רב ועצום מאוד ויחרדו ויסוגו אחור.
אז אמר שר הים אל המים: שימו לבכם וידעתם כי גם כוחות קטנים מאוד יהפכו לכוח גדול ועצום אם יתלכדו ויתחברו והיו לאחד.
אז ירדה התבונה לעולם כי לאחדות יש ערך וכוח רב.

 גרעין סיפור זה לקוח מתוך "כל אגדות ישראל", מאת י.ב. ליבנר בהוצאת תושיה, ורשה.

 


 
ים וחול. צילום: יהודה עצבה
© כל הזכויות שמורות
כה' אב, תשע"ו. 29.8.16


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|