מחרוזת סיפורי הומור של מועדון המספרים הירושלמי

נכתב על ידי: יהודה עצבה

                                        איזו קליטה
שני יהודים נסעו לעסקים מסחריים בסין. הם באים מקבלים חדר במלון ובבוקר הם יורדים ללובי ורוצים לרדת לטייל. אז אחד אומר לשני – שמשן, קומשין, גיזוזיין שין. אז הפקיד קבלה אומר לעוזר שלו – תראה מה זה, אלה רק הגיעו וכבר יודעים סינית.(יצחק אלפרט)
 
                                          כלס מפיש
שני ערבים הלכו ביום שישי במאה שערים ונכנסו למסעדה אמר הערבי למלצר- יש משהו לאכול? בעל המסעדה צועק – יוס איאך כלס מין פיש ( חלה ודגים ) אז הערבי אומר לחבר שלו הוא אמר כלס מפיש ( אין כלום)
(יצחק אלפרט)
  
                                       מעשה בעניבה
 
אני למדתי בישיבה, ישיבה ליטאית בירושלים. הלכתי לפגישה עם בחורה תל אביבית מודרנית. אמרו לי – אתה הולך לפגישה תלבש עניבה, לא יפה ללכת לפגישה בלי עניבה. אז מי שלבש עניבה, ביידיש זה נקרא שניפצן שפירושו נפסל, או ציוני.
לי לא הייתה עניבה. אז השאלתי ממישהו עניבה והלכתי לפגישה. אני יוצא ומטייל עם הבחורה מסביב, באזור בנייני האומה. אני לא מספיק ללכת איתה עשר דקות. בא מישהו מהצד ואמר לי, - תגמור מהר עם הפגישה, צריכים את העניבה.
הרב ישראל גליס
                                      אחרי הגשם
 
נעליים היו קונים לנו פעם בשנה, בדרך כלל בפסח.. היינו שומרים את הנעלים מתחת לראש כדי להריח את הריח החדש. טוב כשקיבלתי את המשכורת הראשונה בחיים, ראיתי בחלון הראוה של נעלי קומפורט בבניין העמודים חצי מגף מאיר עיניים. אז עוד לא היו מגפים מודרניות עד למעלה.
נכנסתי וקניתי את המגפיים. בגשם הראשון נעלתי אותם ויצאתי לרחוב ופתאום כל הדבק שלהם התקלף. חזרתי לאדון קומפורט והראתי לו מה שקרה למגפיים. אז הוא כעס עלי ואמר – בטח הלכת איתם בגשם.
(אילנה ברנשטין)
                               ההבדל בין נחת ל 'אמחייה'
דר בורג שהיה שר הפנים, שאל פעם - מה ההבדל בין נחת לבין אמחייה? והסביר - כשהנכדים באים לבקר זה פשוט נחת, כשהם הולכים זה אמחייה.(הרב גליס)
                                       תכוון בתוך הדלי
 
להורים שלי היו שמונה ילדים. חמשה אחים ושלוש אחיות, אני רוצה לתת איזה מושג מה זה היה בשנות הארבעים לחיות במשפחה, היה לנו חדר אחד גדול, המיטה של ההורים הייתה מלפנים ובצדדים היו המיטות של האחים שלי, השירותים היו אז בחוץ ובלילות החורף היה שם אבא באמצע החדר דלי והיה מניח שקים על הרצפה מהמיטות לדלי. באמצע הלילה היינו קמים לעשות פיפי, היינו ילדים קטנים, אז היינו הולכים על השקים ומגיעים לדלי ואבא היה שומע את הפיפי וכשהיה נשמע שקט היה צועק ציליבר א ריין (תכוון בתוך הדלי).
 
                                           ההזמנה
 
אדם אחד היה חולה והלך לרופא, לקח שעתיים עד שהוא חזר. אשתו אומרת לו – יענקל מה קרה? הוא אומר לה – הייתי אצל הרופא, עשה לי בדיקה, אמר שהמצב שלי סופני, תוך חודש ימים אני אמות.
אז היא אומרת לו, אוי ווי, אבל למה לקח לך כל כך הרבה זמן לחזור?
אז הוא אומר לה – ראיתי שהרופא אמר לי כך, הלכתי לרובינשטיין החייט והזמנתי תכריכים. אומרת לו - השתגעת, מצאת חייט? כמו שאני מכירה אותו, הוא ימשוך אותך חצי שנה.
(משה וייס)
 
                              מעשה באינסטלטור
 
שמי אלי – אני גר ברעננה, לשעבר ירושלמי. סיפור על רופא. רופא מתעורר בלילה שומע רעש במרפאה שלו, פתאום רואה שהכל מלא מים, מרים טלפון לאינסטלטור קורא לו דחוף, דחוף אומר לו באמצע הלילה אני לא בא לעבודה. אומר לו זה מקרה דחוף בקיצור האינסטלטור מגיע, לוקח פטיש נותן שתי דפיקות, לוקח מפתח שוודי נותן שני סיבובים אומר לו שבע מאות וחמישים שקל. הרופא נדהם אומר לו – תסלח לי בשביל שתי דפיקות שבע מאות וחמישים שקל, אני בתור רופא לא מרוויח ככה.
-כשאני הייתי רופא גם אני לא הייתי מרוויח ככה משיב האינסטלטור.
                                        
                                  ושוב סיפור על מזל
בסיפור חסידי מסופר על שני האחים, רב זושא ורב אלימלך שנסעו ברכבת, רכבת משא ארוכה שנוסעת ימים. ויש רכבות שינה הרבי רב זושא ישן למעלה ורבי אלימלך ישן למטה ונוסעים ברכבת. נכנסה קבוצה של שיכורים, נכנסו לרכבת. פותחים רואים קרון עם יהודים. חברה יהודים, לוקחים את המקלות ומתחילים להרביץ לאלה ששוכבים למטה, רבי אלימלך שוכב למטה
צורח מכאבים והולכים. אומר רבי אלימלך לאחיו, הם הרי יחזרו עוד מעט החברה האלה. אני כבר קיבלתי את המכות. התחלפו. הם חזרו השיכורים אמרו אלה שלמטה כבר קיבלו מכות, עכשיו יקבלו אלה שלמעלה.
 
                                                    ביטוח חיים
 
יהודה – אצלנו אין בעבר. קולנוע ציון קיים, קולנוע עדן קיים. אם היה בעבר הסיפורים האלה לא היו קיימים. הזיכרון שלנו זה הרגע. הזיכרון אין לו זמן. הסיפור ככל שעובר מדור לדור רק הולך ומשתבח והולך ומתחזק. אז איפוא היינו הרב גליס. לפני זה בדיחה אחת . כל הבדיחות של פעם היו על תימנים מרוקאים, בולגרים.
תימני אחד הלך לחברת ביטוח ואמר לפקיד – שלום.
-       כן בקשה?, שאל הפקיד – מה רצית?
 רציתי לעשות ביטוח חיים. – מצוין אמר הפקיד. – בן כמה אתה?
בן שישים וחמש, השיב התימני.
   מצטער, בגיל כזה אנחנו לא עושים ביטוח חיים.
-          מה, נזעק התימני. – אבא שלי היה פה בשבוע שעבר ועשיתם לו ביטוח חיים.
-          אבא שלך? בן כמה אבא שלך?.
-          בם שבעים ותשע, השיב התימני.
-          ועשינו לו ביטוח חיים? שאל בפליאה הפקיד.
-        כן, השיב התימני.
-        אם כך, תבוא ביום רביעי בשבוע הבא, יגיע לכאן המנהל הראשי ונראה מה אפשר לעשות.
-        יום רביעי הבא אני לא יכול להגיע, הסבא לי מתחתן.
-    הסבא שלך מתחתן? נדהם הפקיד.
כן, הוא לא רוצה אבל ההורים שלו לוחצים עליו. השיב התימני באדישות.
 
                                    מה אומר דוד המלך
 
הרב גליס- דברת על הדרשן, אז גם לי יש סיפור על הדרשן. הגיע יהודי חסידי לבית הכנסת של ליטאים בליל שבת הוא רצה להתפלל לפני העמוד, אין לו ברירה יש לו יורצייט של אבא שלו והוא צריך להתפלל. אומרים לו פה בין קבלת שבת לתפילת ערבית אומרים דרשה. אמר – מה לי ולדרשות, אני מוכר בבסטה, אני סנדלר, אני יודע להגיד דרשות?
אמרו לו – אין ברירה, תחפש לך בית כנסת אחר. פה אומרים דרשה בין קבלת שבת לערבית. הוא אין לו ברירה הוא צריך להתפלל יורצייט על אבא שלו. עולה על הבמה ומתחיל להגיד " דוד המלך אומר" לובש את הטלית על הראש וחוזר "דוד המלך אומר" ועוד הפעם "דוד המלך שהיה מלך בישראל אומר" עד שמישהו נמאס לו ושואל –אולי תוכל סוף סוף להגיד לנו מה אומר דוד המלך? מה זה הדבר הזה?
אומר החסיד – אני צריך לומר לכם מה אומר דוד המלך? פתחו ספר תהילים ותראו מה אומר דוד המלך. אני אעמוד פה ואתם תישנו למטה? תסתדרו לבד.
 
                                        
שלוש פעמים בשנה אוכלים קרפלך
חוזרים מהמלקות חזרה הולכים לאכול את הקרפלך. מי באולם הזה לא יודע מה זה קרפלך? למה אוכלים קרפלך בערב יום כיפור? יש שלוש פעמים בשנה שאוכלים קרפלך. בפורים, בערב יום כיפור ובהושענה רבה. ( צביקה נוימן )
 
ארבע פעמים בשנה אוכלים קרפלך
צבי נוימן – יש פעם רביעית ביידיש זה מצלצל יותר טוב " פיר מולאיור מל קרפלך ומיטקלפ שיינס אסט מן קרפלך ומיטקלפ המן אסט מן קרפלך ומטקלפט על חטא אסט מן קרפלך ומן קלפט דה ווי בס אסט מן קרפלך ( צחוק כללי )
תרגום: ארבע פעמים בשנה אוכלים קרפלך, כשמרביצים על חטא בערב יום כיפור, כשמרביצים את ההושענות בהושענא רבה כשמרביצים להמן בפורים וכשמרביצים לאישה אז אוכלים קרפלך. ( צחוק )
 
כרפלך
הרב גליס – כתוב בתורה הכה תכה ראשי תבות של תכה "ת" תאכל, "כ" כרפלך,"ה" הרבה.
 
 
 

 
במועדון המספרים 2005
© כל הזכויות שמורות
ו, טבת, תשע"ד. 9.12.13


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|