סיפורים נוספים:
 
בוסן ספרדי. צילום: יהודה עצבה

אהבה לירושלים

נכתב על ידי: יהודה עצבה

מספר: יהודה עצבה:

 

ירושלים עתיקת היומין לב ליבו של עמנו זכתה לשמות רבים: ציון, עיר דוד, עיר הנצח, קריה נאמנה, עיר שלם, והיה אפילו ראש עיר אחד שקרה לה ירושולים. ועוד שמות רבים נוספים.
כל מי שהיה מגיע בשנות החמישים או סוף שנות השישים לירושלים לא יכול היה  להתעלם מהצבעוניות הנפלאה של אוהביה של ירושלים שהגשימו את תפילתם 'בשנה הבאה בירושלים ' הלכה למעשה.
מכל הגלויות הגיעו העולים החדשים מארצות אשכנז ומארצות המזרח. תימנים, אורפלים, חלבים, כורדים ואחינו יוצאי אשכנז. אכן באותם ימים נראתה העיר כבמת תיאטרון ממש.
העיר ירושלים היא פסיפס של עדות .עדה עדה ולבושה, עדה עדה וניגוניה. שכונת הבוכרים, מאה שערים שכונת שערי פינה של אחינו התימנים ועולם הנחלאות למיניהם שסבבו את שוק מחנה יהודה.
בני העדות העולים החדשים נקלטו בעבודות שונות ברובם היו אלה עבודות כפיים. הפעם אספר מעט על אחי עולי כורדיסטן כפי שאני זוכר. רבים מהם נקלטו בשוק מחנה יהודה ותחיבלו את שפת הארמית שבפיהם עם השפה העברית וכך הפך שוק מחנה יהודה באופו טבעי למעבדה חיה של תחיית השפה העברית במיטבה.תחום אחר בו נטלו חלק היה תחום הסבלות.
אני זוכר את  הסבלים הקורדים שישבו ברחוב הסולל, נמוכי קומה וחסונים שחבל כבד על כתיפיהם מוכנים לכל משימת הובלה. מקרר כבד או פסנתר היו עבורם משימה קלה שבקלות. הקורדית שבפיהם נשמעה באוזני כגרגרי חצץ מתדרדר.


השוק הגיעו גם הנשים התימניות מהמושבים הקרובים לירושלים כמו תעוז, תרום, גבעת יערים. הן באו בעיקר לשוק מחנה יהודה למכור ביצים טריות היישר מהלול. אני זוכר את המכנסיים הצבעוניים שלבשו ואת תכשיטי הכסף המיוחדים שענדו כמחרוזות וכאצעדות על ידיהן. דיבורם היה במבטא תימני מתנגן. שהרי ידוע עד היום שמלאכתם של יהודי תימן, סופרי סתץ"ם וצורפי כסף ורבים בהם יודעי שירה.

 

של הירושלמים באותן שנים. פסיפס השכונות שהפכו מרקם ייחודי וכובש של לבוש מסורתי מיוחד וניגוני תפילה היונקים מאותו מעיין אך שונים כל כך בלחניהם.
 בצמוד לשכונת מאה שערים האשכנזית עם השטיבלך למיניהם לצד שכונת שערי פינה התימנית ומיד בסמוך אליהן שכונת הבוכרים.
כל שעה יפה בירושלים אך עולה על כולן היא שעת כניסת השבת לקראת ירושלים ואוהביה מנקים ומצטחצחים בספונג'ה הממרקת את מרצפות האבן שבחצרות הבתים בשכונותיה ובריח מאכלי השבת כפי שמתוארים בספרו של ידידי הסופר בן ציון יהושע.
 מטבחי האשכנזים המשיטים לחלל האוויר את ריחות הגפילטע פש והצ'ונט לצד מטבחי התימנים המפיצים את ריחות  החילבה, הזחוג והכובנה, כל אלה לצד מטבחי הבוכרים המשיטים לחלל האוויר את ריח האשפלאו שהוא אורז רבוד צימוקים בשר וגזר. רחות השבת עולים מעלה מעלה ומובילים את עמך ישראל לקראת שבת מלכתא.
 


 
צילום: יהודה עצבה
© כל הזכויות שמורות
כד' ניסן, תשע"ו. 2.5.16


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|