קובץ מס' 27

נכתב על ידי: חיים מזר

                    יופי של צרות
יופי של צרות נחתו עליו. הוא לא ידע מה לאכול קודם. צרות לא חסרו לו והוא אהב אותם. כל צרה עבורו היא בבחינת מזון דל קלוריות. כשהצרה האחרונה הגיעה הוא היה כל כך רזה עד שלא ראו אותו בכלל. והוא נהנה מזה. הוא התמוגג מנחת. על פי הגדרתו הצרות הן מהות עולמו. קשה להגיד שעולמו חשך עליו. נהפוך הוא.
21.6. 1988
               שעון חול
הבנאי התעורר בבוקר ומצא לפתח ביתו ערימת לבנים. לפני שיצא לעבודתו שרף אותם עד שקיבלו גוון אדמדם והעמיסם על משאיתו. כעבור מחצית היום הגיע לאתר הבנייה ופירק את הלבנים. הוא סידר אותם בטור ארוך שהתפרש לאורך מספר קילומטרים. בתום פרישתם ליקט את הלבנים מחדש והערים אותם זה על גבי זה. משסיים ביצע הבנאי סדרת מדידות שנמשכה כחודש והגיע למסקנה שכדאי לסדר את הלבנים במתכונת של מסגרת לתמונה. באמצע התמונה תלה שעון חול ועיטר אותו בדיונות. הרוח נושבת מפינות התמונה למרכזה. בתום כל שעה הבנאי הופך את השעון.
14.3.1989
            שאלה
באתי הביתה וחיכתה לי הפתעה. תמונות מרהיבות ביופיין היו תלויות על קירות דירתי. כה רבות היו עד כי לא נשאר ביניהן רווח בכלל. כל תמונה יותר מוצלת מרעותה. לא ידעתי באיזו מהן להתמקד. קפצתי לאמירי העצים שבתמונה ממול ומלמעלה צפיתי סביבי, בחנתי את הנופים, חזרתי לחדרי והעליתי על הכתב את כל מה שראיתי. למחרת ניגשתי למשרד והדפסתי את הדו"ח במספק עותקים. כדי להימנע מעיכובים מיותרים מסרתי את ההעתקים לממוענים אישית. בסוף היום שבתי לביתי והתמונות נעלמו. רק שיקוף שלהם הותבע על גבי מראות זעירות שהיו תלויות על קירות הדירה. את היער כמובן מצאתי הפוך כששורשיו למעלה ואמירי ענפיו למטה. לתדהמתי מצאתי את עצמי כותב לעצמי מכתב לתשלום בגוביינא. לא יכולתי להתאפק וחטפתי מעצמי את המכתב. לקח לי זמן רב להבין את הכתוב, מאחר שהמלל היה כתוב בכתב ראי. רק אחרי שיצאתי מהתמונה הבחנתי כי שולחן העבודה שלי מלא במכתבים ששלחתי אתמול. הממוענים היו עצי היער. כל מה שנשאר לי לברר הוא באילו תיבות דואר להכניסם, באלה של הענפים או באלה של השורשים.
10.6.1989
                        קיני ציפורים
הצלם עשה מלאכת מחשבת. הרכבת התצלומים אחד בתוך השני היתה מרשימה מאוד. האפקטים החזותיים והפילוסופיים שהתקבלו השאירו את הצופים פעורי פה. פיהם נפער במידה כה גדולה עד כי לא שמו לב שציפורי שיר מצאו בהם מקום קינון לגוזליהן.
 
13.6.1989
                  זבובים
העיר המתה מאנשים. רעש והמולה בקעו מכל רחוב ורחוב, עד כי אי אפשר היה לעבור לא רגלית ולא במכונית. אי אפשר היה לדהור אפילו על זבובים. אז מה עושים? מחכים  עד חצות הליל כשהרחובות ריקים, רותמים עשרה זבובים לכרכרות ודוהרים הרחק הרחק לפאתי מזרח. ולמה עשרה זבובים? כדי שיהיה מנין.
29.6.1989
                  חמור
אי אפשר היה להזיז אותו ממקומו. עקשן שאין כמותו בעטו בו, היכו אותו במכות חשמל, ניסו לפתות אותו בדברי מאפה ושום דבר לא עזר. מרגע שהחליט "מכאן לא זזים" הוא נשאר במקומו. המבט הפנורמי שנשקף מפסגת הגבעה מצא חן בעיניו של החמור.
1.7.1989.
        מע"מ
כשרואים מישהו מחייך חצי חיוך, מחייכים גם כן חצי חיוך ומקבלים חיוך שלם. האם משלמים על זה מס ערך נוסף".
15.12.2003
        דבורה
אחת היצירות המפורסמות של רחמנינוב היא זמזום הדבורה האם דבורה זו עוקצת? 
7.5.2013                                                                      '

 
ציפורים ויונים בכיכר
© כל הזכויות שמורות
טו', אלול, תשע"ג. 20.8.13


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|