סיפורים נוספים:
 
המספר משה מאור בסדנת המספרים 2009 במוזיאון חצר היישוב הישן בירושלים. צילום: יהודה עצבה

החתונה של הורי

נכתב על ידי: משה מאור

הורי, נפגשו בפעם הראשונה במחנה המעצר בקפריסין לאחר שנעצרו עם עליתם לארץ בשנת 1947. אבי שוחרר מהמחנה לפני קום המדינה והגיע כבר באותה שנה ואילו, אימי הועברה לעתלית במהלך 1948 ושוחררה עם שחרור כל המעפילים מהמחנה. לאחר השחרור עברו הורי לגור ביחד בצריף בדרך נווה שאנן בחיפה, הצריף שהיה של הורי לסקוב שהיה הרמטכ"ל.

התקופה היתה קשה מאוד מבחינה כלכלית, עבודה לא , הייתה כמעט ואימי עבדה בנקיון בבית חולים בכרמל שאינני זוכר את שמו, ואילו אבי עבד בעבודות מזדמנות. הרעב היה דבר נפוץ והיו ימים שממש לא היה מה לאכול.

יום אחד החליטו הורי שהם רוצים להתחתן ופנו לרבנות בחיפה. הרבנות בחיפה שכנה אז בבנין מיוחד ברחוב ארלוזרוב. מבנה זה שקיים עד היום, שימש את הרבנות לפחות עד שנת 1978 שנת נישואי ולאחר מכן עבר למקומו החדש בחיפה.

בפגישה עם הרב נקבע מועד הנישואין והרבנית אשת הרב אמרה לזוג המאושר להביא כיבוד: יין ועוגות .אבל מה לעשות, להורי לא היה את הכסף לקנות את המוצרים האלה ולכן הרבנית אמרה שהיא תביא את הכיבוד על חשבונה.

מאחר והורי היו לבד בארץ, לא היו מספיק משתתפים למניין לטכס החופה.

מה עשה אבי?
 
ירד לרחוב ואמר לכל אחד שראה שהוא מזמינו לחתונה כאשר הכיבוד יין והעוגה על חשבונו. כאמור המצב היה קשה לכולם וכאשר האנשים שמעו שיש יין ועוגה, לא הססו והשלימו את המנין החסר.

החתונה עברה בשלום ולמחרת, אימי נסעה לכרמל לבית החולים להמשיך בעבודת הניקיון ואבי המשיך לחפש עבודה.

 
תמונת ההורים. אוסף משה מאור
© כל הזכויות שמורות
י', חשון, תשע"ה. 3.11.14


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|