סבא ג'אבר

נכתב על ידי: ג'אבר אבו פרג'

כמספר החיים בערים ובכפרים, כך ירבו שוכני הקברים, מי שמקפיאים ואלה הטומנים ומי ששורפים ואפרם מפזרים ולכולם שנות חייהם מציינים וסופרים. חוץ מבכפר אחד שעליו סיפר לי סבי, סיפור ששמע מסבי סבו ועבר מדור לדור כמוסר השכל .

הסבא ההוא לפי המסופר איש אמיד היה ובערוב חייו החליט לנטוש מקום מושבו ולנדוד בעולם. חשב שעיניו ראו הכל וחווה מה שאיש לא חווה עד אשר הגיע לכפר נידח בארץ לא נודעת . טייל בכפר, רחובותיו ובנייניו, בחצרות ובגינות, במטעים ובגבעות.  מלווה אותו איש נעים הליכות שמספק לו תשובות לכל המשאלות והשאלות.
ביום האחרון לביקור מבקש סבינו היקר מהמלווה מטעם הכפר, לקחת אותו לבקר גם בבית הקברות. מאחר וראה אורח חיי החיים רצה לבקר גם במשכן המתים. וזה נענה.

מקום רגוע ומוצל בהרבה עצים וצמחייה וביניהם מפוזרים הקברים ומעל לכל קבר אבן ועליו כתוב שם ומספר. ברור לו לסבא שהשם שייך למנוח והמספר היה לו מוזר, מצויין כמה שנים חיי ולא באזה שנה נולד או נפטר. זה חי שלוש שנים וזה שמונה ואחר תשע והכי מבוגר, רשום שתים עשר. ושאל מה פשר הדבר ?
כשם סבי שמי , ושמו כשם סבו, ולשואל גם אותו שם. ג'אבר.

עונה לו האיש בחיוך ואומר: " אנו מציינים שם המנוח ורק מספר השנים בהן חיי שמח "

אמר לו סבי סבי :  אם אמות היום תציינו על קברי," כאן קבור ג'אבר, מבטן אימו לקבר "

 
בשוק באר שבע 2003
© כל הזכויות שמורות
א', ר"ח, אדר, ב', תשע"א. 6.3.11


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|