העוגות היבשות הנפלאות של אימא

נכתב על ידי: יורם רייזברג

העוגיות  היבשות הנפלאות של אמא
לאימא היה שגעון של עוגיות, לא יכלה להבין בית ללא עוגיות שטעמם עדיין אצלי בפה. בבית הייתה קופסת פח גדולה שתמיד מלאה בעוגיות תוצרת בית.
ואף פעם לא אותם עוגיות,.  אימא לא היתה דייקנית ולא שמרה את המרשם, תמיד בערך ," קמח כמה שהבצק מבקש "

ויתר הדברים מכל מה שנמצא בבית, לא דייקה בכמויות, אבל תמיד העוגיות היו נפלאות, יבשות ומלאות במתיקות של סוכר מפוזר ואף מעט קינמון ריחני.
 אבא אהב לשתות כוס תה בכוס שקופה ותחתית זכוכית ולטבול עוגיה יבשה שעושה שמח בנשמה, טובל ולוגם בהנאה,
לא רק אבא אהב, היות וביתנו היה ברחוב המוליך לבית הספר, לאימא היו כמה בנות שעצרו תמיד לידה לשיחה קצרה או לברך לשלום חמים  והיו בטוחות שלא יצאו בלי כיבוד מאימא שלרוב היה בתוספת עוגיה.
היו אף ילדות שמצאו תירוץ וביקשו להיכנס רגע לשרותים היות וידעו שמובטח להם פינוק כולל עוגיה יבשה לדרך, בתוספת איזה פרי טעים ואף חיבוק נעים.
לעיתים היתה אימא מכינה גליל בצק שמכיל שקדים ואגוזים, אופה אותו חלקית, מפזרת מעליו סוכר וקנמון חותכת לפרוסות דקות ואז מכניסה שנית לתנור לאפות עד שיתייבש והרי עוגיות נפלאות ויבשות שישמרו זמן רב בקופסת הפח שאבא בקומו השכם בבוקר לעבודה יהיה לו מה להכניס לפה ולא יצא בלי כלום מהבית.
אף פעם לא יכולנו לשחזר את המתכונים של אמא, היות ולעולם לא היה זה אותו מתכון והכל נעשה לפי הרגש, קמח

שמן וסוכר " כמה שהבצק מבקש " לפי תחושה ביד, והרבה נסיון. לכף היד של אימא הי
יתה חשיבות רבה, היות ועדיין לא היה מערבל או מיקסר וכל הערבוב והבחישה נעשו ביד.
 עובדה שתמיד הצליחה אימא בעזרת כף היד שלה והכל יצא טעים.
 
נכתב ע"י יורם הוד השרון ‏13 יוני 2012
 
 

 
סיר הפלא של פעם
© כל הזכויות שמורות
כח', סיון, תשע"ב. 18.6.12


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|