האיש שחיפש את אלוקים

נכתב על ידי: שיר זקריה - מסופר על פי גירסת סיפור עם

מספרת: שיר זקריה:

הי דניאל מה תספרי לנו? שלום.
טוב זאת פעם שניה שאנחנו נפגשים, אז גם הפעם אני רוצה לספר לך סיפור עם מוסר השכל. אתה יודע, נלמד להיות בני אדם לפני שאנחנו מספרים סיפורים אחרים.
טוב, היה היה ילד, לא אהב ללמוד, יש המון ילדים שלא אוהבים ללמוד מסתובבים ברחובות וזה, אז הוא היה אחד מהם, לא אהב ללמוד, כל הזמן יוצא משעורים מפריע. הוא היה, לא הייתה לו השכלה. כי הוא פשוט לא למד. הגיע יום שהוא היה בן עשרים אחרי צבא. אין לו כסף לאוניברסיטה. הוא לא עשה שום תואר לא עשה בגרות. רצה ללמוד באוניברסיטה, רצה ללמוד ואין לא איך. והוא אמר לעצמו: למה אני כזה, למה דוקא אני כזה? למה אני לא משקיע בעצמי. אני צריך ללכת לשאול את מישהו.
את מי הוא בחר לשאול ? בחר לשאול את אלוקים.
הלך לחברים שלו אמר: שמעו אני הולך לאלוקים, אני הולך לשאול אותו: למה אני כזה.
צחקו עליו, תגיד מה אתה אדיוט. איך אפשר להגיע אליו בכלל. הוא אמר: אני אגיע אליו, אתם תראו.
טוב צחקו עליו, עשו צחוקים דחקות וכל השטויות האלה. הלך לקח תיק כל מה שצריך, יצא למסע לחפש את אלוקים, מסע לא נודע.
הגיע לאיזה שהוא מקום, ראה אריה. האריה שאל אותו: מה, לאן אתה הולך.
אז הוא אמר: אני הולך לחפש את אלוקים.
אז הוא אמר: מה, אתה הולך לחפש את אלוקים? טוב אם תמצא אותו, תגיד לו שאני האריה, למה אין לי מספיק בשר. למה אני מוצא רק פעם בחודש בשר, למה הוא רעב. שימצא לי פתרון לרעב.
אז הוא אומר:  טוב אני אמצא. להתראות, להתראות.
המשיך במסע, היה לו כבר חם שמש במדבר, ישב בצל איזה עץ, פתאום הוא רואה שני עצים בתוך כל המדבר.  עץ אחד ירוק מלא תפוחים והעלים שלו כל כך ירוקים והגזע חזק, ואתה רואה גם דשא ליד זה. ושני סנטימטר ליד צמח עץ עצוב יבש, אין לו כלום, רק ענפים, כלום מזה, מאוד מכוער.
כמובן שהוא ישב ליד העץ עם העלים הירוקים שיהיה לו צל, עם הפירות, לקח איזה תפוח טוב, התחיל לאכול, או איזה כייף היה לו טעים. אני מניחה שעץ במדבר כזה, זה לא משהו רגיל. כנראה שהיה לו מאד מאוד טעים.
בקיצור, העץ עם הענפים היבשים שואל אותו: מה, לאן אתה הולך ? אז הוא אומר לו תוך כדי שהוא אוכל: אני הולך לחפש את אלוקים.
מה אתה הולך לחפש את אלוקים, איך תגיע אליו? טוב, אם תמצא את אלוקים תמסור לו, למה, איך זה יכול להיות שאני כזה יבש עלוב זקן  והעץ ששני סנטימטר לידי כל כך פורה כל כך עשיר.  אומר לו: טוב, אני אשאל אותו.
נח קצת ואז המשיך במסע, הגיע לאמצע המדבר, רואה אישה חטובה, יפה, שיער גלי, מהממת. אומר: ווי איזו אישה, חושב לעצמו.
אז היא שואלת את עצמו: מה לאן אתה הולך? אז הוא אומר לה: אני הולך לחפש את אלוקים.
אז היא אומרת לו: מה אתה אדיוט, טוב אם במקרה ותמצא אותו תשאל אותו, למה אני רווקה כבר שנים, אין לי בעל, אין לי ילדים אין לי השכלה, למה?
אז הוא אומר לה: טוב אני אשאל אותו. טוב המשיך במסע. אחרי שבועות וחודשים מגיע לאלוקים, מגיע אליו.
אז הוא שואל את אלוקים: למה אני כזה בור, למה אין לי השכלה, למה אני כזה אדיוט, בוא נגיד את זה ככה ?
אז הוא אומר לו: בהמשך המסע שלך אתה תבין. טוב. סיפר לו , הוא שאל את כל המסרים של האריה, העץ והאישה. אז הוא אמר לו. מי זה אמר לו? אלוקים ענה לו.
אז הוא חזר, רצה לחזור הבייתה, ראה את העקבות של עצמו, אז הוא פגש את האישה עוד פעם, אז היא אמרה לו: נו?
אז הוא שאל: מה נו?
נו פגשת את אלוקים?
אז הוא אומר לה, כן.
נו, מה הוא אמר?
אז הוא אמר לה: אלוקים אמר לי ברגע שאת רואה גבר חטוב מדבר לעניין, אז תתחתני איתו, כמובן שהוא רווק.
אז היא אומרת: נו, אתה רווק, אז הוא אומר כן. אומרת: אתה עושה ספורט? אומר כן. אז בוא נתחתן.
אומר לה: לא, לא אני מחפש משהו יותר טוב.
חבל.
טוב שניהם התפצלו, נפרדו לגמרי, לא נפגשו יותר לעולם.
אז הוא היה כבר עייף, ראה שוב פעם את שני העצים. יושב בצל כמובן של העץ הפורה, אכל. ואז העץ היבש אמר : נו?
אז הוא אמר: מה נו?
פגשת את אלוקים?
כן.
מה הוא אמר?
הוא אמר שמתחת לעץ הפורה, יש אוצר. אוצר מלא מטבעות אזמרלדים, יהלומים מלא, ערימות וברגע שיוציאו את האוצר הזה גם אתה תקבל מים, כי האוצר הזה חוסם את המים ומגיע רק לעץ הפורה.
אז הוא אומר: נו אז תיקח לעצמך את האוצר, כך גם אני וגם אתה נרויח.
אז הוא אומר: לא, לא , לא אני מחפש משהו יותר טוב.
העץ מאוד מאוד, התבעס כי הוא כמעט עומד למות אם לא יהיו לו ימים.
טוב, האיש המשיך בלי כלום. הגיע לאריה. ואז האריה אומר לו: פגשת את אלוקים"? אז הוא אומר לו, כן פגשתי אותו והוא מוסר לך שברגע שתמצא בן אדם אדיוט, טיפש שאתה רואה שהוא יספיק לך, תאכל אותו.
אכל את הבן אדם.
מי?
האריה את הבן אדם שהוא דיבר איתו. טיפש אדיוט, מה יש לו להפסיד.
למה טיפש אדיוט?
אני אגיד לך למה טיפש אדיוט. הוא לא לקח את האישה, הוא לא לקח את האוצר. והוא אומר לעצמו אני צריך משהו יותר טוב.
אבל בפעם הבאה והנה בא מוסר ההשכל.
לפעם הבאה תסתכל על מה שאתה יכול לקבל ולא על השערות. תסתפק במה שיש לך.
ויש לך הרבה, תאמינו לי שיש לכם הרבה.
דניאל, אני מאוד מודה לך על הסיפור היפה הזה.
בבקשה.

 

 

 

 

 

 


 
דיוקן אריה
© כל הזכויות שמורות
כו',טבת, תשע"ז. 24.1.17


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|