סיפורים נוספים:
 
רוכל בשוק מחנה יהודה. צילום: יהודה עצבה

רוכלים בירושלים

נכתב על ידי: יהודה עצבה

מספר: יהודה עצבה:

רוכלים בירושלים.
היום בעידן הרדיו והטלבזיה, עידן בו החברות הגדולות מפרסמות את מוצריהם בכל אמצעי הטכנולוגיה הדיגיטלית המתקדמת, אני חש געגוע לאותם רוכלים שהכריזו על מרכולתם ברחובותיה של ירושלים.
היה אחד שאחז מקל של מטאטא גדול ובראשו היה תקוע חציל ובחציל היו נעוצות סוכריות על מקל אדמדמות עיסת סוכר אדמדמה שבתוכה היה תפוח עץ קטנטן.
הוא היה הולך ומכריז על הסוכריות הלו 'במבלה במבלה'.
והיה אחר ליד תחנת אגד הישנה בבניין העמודים בלילות החורף היה יושב יהודי כנראה ממוצא עירקי שהיה מוכר בתוך פח של בטנים, פח שמתחתיו היה פרימוס שחימם את הבוטנים.

הוא היה מכריז על הסחורה שלו פחות או יותר כך:  בוטנים, חם טרי בוטנים. כוח שמשון בטנים, כוח שמשון בטנים וממול על המדרכה ממש מעבר לכביש, היה כנראה עולה חדש מרוסיה עם כובע טמבל כחלחל, שגם הוא מכר בוטנים, והוא היה הולך וחוזר גם על ג'ינגל משלו על פרסומת משלו. 

מול ה'בוטנים חם טרי בוטנים' של היהודי העירקי הוא היה קורא: מי לוקח פעם אחת לוקח פעמיים.
.
והיה אחד שהיה אולי המרשים מכולם, כנראה עולה חדש מרוסיה שהיה אמיד מאוד פעם והוא הסתובב עם קולב ועל הקולב היה מעיל והיה מכריז על סחורתו כאילו הוא לוחש איזה סוד, כאילו הוא מתבייש: מעיל, מעיל.
אבל הקסום מכולם היה אותו רוכל שהיה יוצא מהמזנון בתחנת הרכבת אל הקרונות אל הנוסעים. היה מסתובב עם קופסת קרטון קטנה ומכריז על מרכולתו: סנדביץ, מסטיק עוגות שוקולד מנטה. סנדביץ מסטיק עוגות שוקולד מנטה.
מה היה לו שם בסך הכל פקטה שוקולד, חבילה שוקולד,איזה סנדביץ ומסטיק תימני שהיה חריף ולכן זכה לשם מסתיק תימני.
זה רק חלק מהגלריה הצבעונית של הדמויות שהעשירו את עולמה של ירושלים, ירושלים בימי התום של ילדותי.



 
רוכל סדקית בשוק מחנה יהודה. צילום: יהודה עצבה
© כל הזכויות שמורות
ו' אדר, ב'. 16.3.16


הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|