צילום זיכרון של רבי אברהם רוקח, זקן הרוקחים בירושלים. נפטר בשנת תרע

סיפורו של זקן

סיפר זקן אחד - אבי עליו השלום, היה סוחר. פעם הפסיד ופעם היה מרוויח. כשהיה מרוויח היה מקפיד לבקש מאימא שתדליק ליום שבת ויום טוב נרות קטנים. כשהיה מפסיד היה מבקש ממנה להדליק נרות גדולים.

לא הבנתי את ההגיון בכך ואמרתי לו - אבא הכל צריך להיות הפוך, כשאתה מרוויח יש להדליק נרות גדולים וכשאתה מפסיד ההגיון אומר שיש להדליק נרות קטנים.

- לא, הסביר לי אבא, הכל נעשה כך בשל "ואהבת לרעך כמוך". כלומר, כשאני מרוויח ואני שרוי בשמחה רציתי שהשכנים יראו את הנרות הקטנים ויסיקו מכך שמצבי לא כל כך טוב ויבינו שעסקי רעים וישמחו אף הם כמוני. וכשעסקי היו רעים הדלקתי נרות גדולים ושכני הבינו מכך שעסקי טובים ונעשו עצובים אף הם. כך יצא שהרגשות של כולנו היו דומים זה לזה. בבחינת "ואהבת לרעך כמוך"

ראה גירסה נוספת משפחתית של המספרת סיניה כהן.

 


 
© כל הזכויות שמורות



7. אכן זה משקף את המציאות
מאת: שלומי ללא תוכן 21/05/2015
6. קצת חוש הומור
מאת: יהודה עצבה 13/04/2015
אציע לא להתייחס לכל סיפור ברמת ניתוח פסיכולוגי. כדאי ליהנות גם מסיפור קצרצר שחוש הומור בצידו. מה דעתכם?
5. סיפור טיפשי ומקולקל
מאת: דוד 13/04/2015
מחנך לשמחה לאיד- בושה וחרפה!!!
4. יפה!
מאת: אלמוג 29/11/2010
סיפור מרגש מאוד. אפשר עוד?
3. אשר חכם ויוצלח אשר עליך הברכה
מאת: גרומנילונסי 29/04/2010
סיפור מרגש ומוצלח עליך הברכה תיהיה , חכם ומרגש, תבורך לעד , גם לי יש סיפור כזה אשר על ואהבת לרעך כמוך
2. מרגש
מאת: אברהם 29/04/2010
סיפור מרגש נהניתי מכל רגע תבורכו , כמו שרב גרומנילונסי אמר ..
1. כמה חכם
מאת: אבי ב 04/03/2010
אמפטיה יכולה לעבוד גם בצורה הפוכה
הוספת תגובה
שם:
דואר אלקטרוני:
כתובת זאת לא תוצג באתר
כותרת:
תוכן:



 
|