המספר משה בן יקר

יצמח שלום רב מארצי

נכתב על ידי: משה בן יקר

התורכים גורשו מהארץ. הבריטים נכנסו לירושלים. פירסום הצהרת בלפור נתן תקווה חדשה ליהודים. באותו זמן ביקר בירושלים אורח נכבד: המלחין יצחק אליהו נבון, הוא התאכסן במלון ברחוב יפו אבל למרות המיטה הרכה נשאר ער במהלך הלילה, הסיבה הייתה כי הוא סיים לכתוב שיר חדש ברוח התקופה האופטימית שעמדה בפתח:

   יצמח שלום רב מארצי
  נוה שלם עיר חמדתי
  חק ומשפט יבנו …
 
כשהביט על השיר שכתב נעשה עצוב, לא בגלל שהשיר היה לא מוצלח, להפך, אלא בגלל שחיבר שיר ללא לחן, איך אמצא לו לחן? אולי זאת תהיה המנגינה משירו של ביאליק? "שלום רב שובך"?. לא, זו מנגינה גלותית מידי... הוא לא מצא לבעיה הזו פיתרון ונרדם ליד שולחן הכתיבה. למחרת הלך לתפילת ראש חודש בבית הכנסת שנפתח מחדש, בית הכנסת של בית היתומים על רחוב יפו.
במהלך המלחמה הוחרם המבנה על ידי הצבא התורכי. אבל אחרי שהתורכים גורשו יכלו יהודי ירושלים לערוך בו את התפילות כסדרן וכמועדן. רק חלק מהקהל שמילא את המקום לפני המלחמה, הגיע לתפילות.
הרבה ברחו מן הארץ, חלקם נפלו במסגרת שירות הצבא, אחרים מתו ברעב ובמגיפה. מנגינות תפילת ההלל החלו כשהקהל עומד ושר אותן בהתרגשות: "אודך כי עניתני ותהי לי לישועה" שר החזן במנגינה הידועה שידועה גם אצל יהודי ירושלים וגם אצל יהודי מרוקו.

החזן היה אדם אומלל ששניים מבני משפחתו מתו ברעב. בסיום התפילה אמר החזן קדיש באותה מנגינה, הקול ריגש את המתפללים כשזכרו את התקופה הקשה, הרעב הכבד, המחלות והמגפות. רוב האנשים שהיו באולם התפילה חוו אותה על בשרם. כשהסתיימה התפילה הבריק הרעיון במוחו של יצחק אליה הקשיש--- אה, ישתבח שמו לעד, למה לא חשבתי על זה מקודם? למה שלא אהפוך את המנגינה הזו ששמעתי, זאת שבאה בקדיש היתום, למנגינת השיר השמח ומלא התקווה שכתבתי בלילה? ובאמת לאחר ששב לגולה כך עשה.

הוא נשאר שם עוד עשר שנים ורק בשנת 1929 הגשים את חלומו ועלה לשכון קבע בירושלים עיר הקודש

הערת המערכת: בתחקיר קצר שעשינו מצאנו סימוכין לסיפור בויקיפדיה שם מצויין כי הסיפור התרחש קרוב לודאי ב- 1918, אך הפרטים הנמסרים כאן על ידי הרושם מביאים תמונה שלמה ונאמנה יותר של האירוע הסיפורי המיוחד המסופר כאן. יש לשים לב כי המחבר מצניע את שמו בתוך השיר.

ארון הקודש בבית הכנסת 'קהל ציון' בירושלים. צילום: יהודה עצבה.
© כל הזכויות שמורות
כט', אייר, תשע"ב. 21.5.12
 
|