|
כְּפְקִיר / יוסף עוזר
כְּפְקִיר – הַכְּלִי בּוֹ הָפְכָה אִמִּי אֹרֶז.
מַהוּ אֹרֶז? הוּא סַבְלָנוּת הַבִּשּׁוּל הָאִטִּי
הָיוּ חַיֵּינוּ אִטִּיִּים וְהַבְלָם
הֶבֶל הֲבָלִים רֵיחָנִי.
בַּשָּׂדוֹת יֹאהַב הָאֹרֶז הַרְבֵּה מַיִם
גַּם בַּסִּיר, נֶאֱמָן לְטִבְעוֹ -
כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ אֱלֹהִים
וְאֵדֵי הַכֹּהַל עוֹלִים:
הָעֲמִילָן נִפְרַד מִזִּכְרוֹנוֹת הַשֶּׁמֶשׁ,
הָרוּחַ, הַיָּרֵחַ, הַכּוֹכָבִים,
הַגִּבְעוֹל שֶׁנָּשָׂא אוֹתוֹ זָקוּף,
כָּל מַה שֶׁהָיָה וְעַכְשָׁו כָּמוֹנוּ
בְּסִיר הַסַּבְלָנוּת שֶׁיְּכוֹלָה לְהַבְעִיר
אֶת הַמִּזְרָח הַקָּרוֹב וְהָרָחוֹק
בַּכְּפְקִיר הוֹפְכִים אוֹתוֹ אֶצְלֵנוּ
כְּהִפּוּךְ הָגוּת הַחַיִּים
לֹא תָּלְתָה אוֹתוֹ אִמִּי לְיֹפִי עַל הַקִּיר
כְּלֵי הַבַּיִת לֹא הִשְׁקִיפוּ עָלֵינוּ מְנֻכָּרִים -
אֶצְלֵנוּ נְשִׁיקָה מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה מֵיצָג.
|