|
כשהייתי עורך דין צעיר מאוד, עבדתי במשרד של מנדל שרף. אנחנו ייצגנו את מוריס בנין באחד התיקים הגדולים. "מוריס בנין נגד אלברט בנין".
היה ריב גדול ביניהם, שניהם באו מעדן, היה להם אבא מאוד עשיר, קראו לו סלים בנין, לכן היום יש מספר בנינים ברחוב עגנון, קוראים להם רמת בנין. אבא שלהם המנוח ישב יום אחד במלון פלאזה בניו יורק ועשה איזה רשימה על חתיכת נייר של המלון וחילק את הירושה.
קראו לזה "דה פלאזה ליסט" על הפלאזה ליסט הזאת התפרנסו כמה וכמה עורכי דין הרבה שנים. אלברט בנין מי שראה אותו ברחוב הוציא גרוש לתת לו נדבה. מוריס בנין התנהג ממש כמו עשיר, אחד הדברים שאני זוכר שהוא סיפר לי שהוא ואשתו והבת היחידה אף פעם לא טסו באותו מטוס, שמא יקרה משהו במטוס אז כל המשפחה תיהרג, אז כל אחד נסע לחוד. אבל הסיפור הקוריוזי היפה שבאחת הפגרות נסע אלברט לעשות סקי בשוויץ וחזר על קביים, ראה אותו מוריס ואמר- ככה תמיד רציתי לראות אותך.
סיפר: ישראל גלעדי
|