הכלים של אלוהים

כל  אחד  מאיתנו  כשהוא  משייט  בימי  ילדותו , זוכר  בודאי  את  מעמד  חלוקת התעודות  בסוף  שנת  הלימודים , יש  מי  שנזכר  בערגה ומתגאה  בציוניו , ויש  מי ( ואני  בתוכם ) שהטראומה  מלווה  אותו  עד  היום ,,,
כיתה  -ד- המורה  עמדה  משדרת  סמכות  ורצינות , התעודת  בתוך  מעטפות , על  השולחן  לפניה  מסודרות  לפי  א – ב – אחד  אחד  נקראנו  לשולחן , אני  זוכר  איך  גררתי  עצמי , אני  זוכר  את  מבטה  של  המורה  כאילו  אומר  "  מה  יהיה  איתך  ? " , אני  זוכר  איך  הדרך  הביתה  לא  נגמרה , איך ( שלא  כהרגלי )נכנסתי  בשקט  הביתה ,איך הנחתי  את  המעטפה  על  השולחן , ונמלטתי  לחדרי " במבי" החתול  הנאמן  התקפל  לתוכי , כאילו  מבין את  חומרת  המצב ,  איך  הדלת  נפתחה , איך  אבי  התישב  על  הספה  לידי , איך  עם  דמעות  בעינים  אמרתי  לו  ,,,

כמה  רציתי  לעשות  אותו  מאושר –

כמה  רציתי  להביא  לו  פעם  אחת  איזה " כמעת  טוב " אחד  במקום  " מספיק בקושי " , אבל  לא  יצא  לי  שבאמת  השתדלתי  ,,,,

שאני     נורא  רוצה  לעשות  אותו  מאושר ,שהוא   יוכל  להתגאות  בי  כמו  באחותי .

הוא  הסתכל  עלי  בעינים  הטובות  שלו , אבא  שלי, שבקושי  מוציא  מילה  מהפה  שלו , נתן  לי  את  השיעור  הכי  יפה  ששמעתי  בחיים  שלי  ,,,,,,,,,

"גדינקה – הוא  אמר  לי – אבא לא  אוהב  את  הילדים  שלו בגלל  שהם  מבאים  לו  ציונים  טובים – אבא  אוהב  את  הילדים  שלו  כי  הם  בנשמה  שלו , הם  בדם  שלו, הוא  לא  יכול  אחרת , לא  חשוב  מה  הם  יעשו , גם  עם  הם  יעשו  דברים רעים – הוא  יאהב  אותם ,,, ואתה  גדי  לא  עשית  שום  דבר  רע  ,,,,,"
אבל  אבא  ,,,,  אני  מנסה  להגיד  ,,,,,

" ש,ש,ש " הוא  מפסיק  אותי  ,,," תקשיב  לאבא  גדי !

 כשאלוהים  ברא  את  העולם – הוא  החליט  לברוא  עולם  מענין – לא  עולם  מושלם ,,,,
הוא  ברא בני אדם  עם  כל  מיני  צורות , כל  מיני  צבעים , כל  מיני  כשרונות ,,,
לכל  אחד  הוא  נתן  כלים  אחרים – יופי , ידים טובות , כשרון משחק , מוזיקה , מטימטיקה ,,,,,
אנחנו  לא  יודעים  למה  ?
אנחנו  לא  יכולים  להאשים  מישהו  בגלל  שאלוהים  לא  נתן  לו  את  הכלים  שהוא  רצה ,,,,
אנחנו  יכולים  להאשים  אנשים  שלא  מנצלים  את  הכלים  שאלוהים  כן נתן להם,,,

גדי – הוא  אמר  לי – לפעמים  לוקח  זמן  כדי  לגלות  את  הכלים  שלנו ,,, אז  תהיה  סבלן ,,, כמו  אבא  שלך ,,, יום  אחד  תגלה  שיש  לך  כלים טובים ,,, רק  תהיה  סבלן !

כמה  אהבתי  אותו , באותו  יום  שבת , כמה  רציתי  לחבק  אותו , אפילו  לנשק  אותו , אבל  התבישתי ,,,,,
ואל  תשכחו  את  הדברים  האלו  אמר  לי  אבא  שלי לפני שלושים  שנה ,,,,
לפני  שידעו  בארץ  הרבה  דברים – כמו  דיסלקציה , או  קשיי  למידה  - או  מיגבלות  אחרות  ,,,,

אני יודע , אני מדבר  יותר מדי  מדי – אז  אני כבר  נותן  לכם  את  סוף  הסיפור – בקיצור ,

שנה  או  שנתיים  אחרי  השיחה  עם  אבא  שלי ,,,

ישבתי  בשיעור – אני  לא  זוכר  איזה ,,,
המורה  שלנו  היתה  חולה , ובאה  מורה  מחליפה  ,,,
המורה  מדברת , ואני  במקום  אחר , מרחף  בעולמות  רחוקים ,,,,
פתאום  אני  מרגיש שהמורה  עומדת  על  ידי  ,,,,
" מה  אתה  עושה ?" – היא  שואלת ,
" כלום "
" כלום ?" "
" סתם  מקשקש "
" סתם  מה ? "
" סתם  מצייר  אותך  על יד  הלוח "

היא  הושיטה  את  ידה , לקחה  את  דף  הניר , התבוננה  בו , הכניסה  אותו  לתיק  שלה  ולא  אמרה  מילה  ,,,,
מתברר  שאבא  שלה  היה  צייר  ידוע , הוא  בא  אלינו  הבית , הסתכל  על  הציורים  שלי , ואמר  להורים  שלי – " לילד  שלכם  יש  כשרון  גדול  " !

מה  אני  אגיד  לנכם  ההורים  שלי  הוציאו  את  הנשמה  שלהם  כדי  שאלמד – בארץ  ובחו"ל  ,,,,

הים  אני  בן  42 ובחודש  הבא  אני  פותח  עוד  תערוכה  הפעם  בניו-יורק  בנוכחות  ראש  העיר ,,,,
ואבא  שלי ( היום  הוא  בפנסיה ) מה  הוא  אומר  ?

" מה  אתם  מתרגשים ?  הילד  מצא  את  הכלים  שלו – והוא  משתמש  בהם  ,, "

כמה  אני  אוהב  אותו – את  אבא  שלי  ,,,,