תמונה התלויה על תקרת המרפאה של רופא השיניים שלי.

סיפורים לשבת

נכתב על ידי: חיים מזר


                                                                   ים סוער

   חבטה עזה נשמעה בחצר. ירדתי במהירות  למטה ולא ראיתי כלום. הסתובבתי על עקבותי לחזור לדירתי ושוב שמעתי חבטה. ירדתי במהירות למטה. ארגז בלתי נראה נפתח פתאום ומטחי מים החלו נשפכים מסביב. מצאתי את עצמי מוקף בים רדוד. רק כפות רגלי כוסו במים. והים רועש וגבה גלי. מהיכן באה הסערה? תעלומה. ארגז בלתי נראה נוסף נפתח. המים התאדו לגמרי והים נעלם. המיית הגלים נמשכה כמחצית השעה עד שנשתתקה. התכופפתי וראיתי גומה קטנה בקרקע. משום מה נראתה לי כאישון ובחיוך ממזרי ורווי מסתורין קרצה לי ברוב חן. התכופפתי והצצתי לתוכה. באוזני הדהדו רעמי צחוק. הסתכלתי מסביב לראות  מהיכן נשמע הצחוק המוזר. לא ראיתי אף אחד. הצחוק היה כלא היה. הסתכלתי שוב לתוך האישון ושוב שמעתי את רעמי הצחוק. הסתכלתי מסביב  ולתדהמתי מצאתי בידי, בכל כף יד, רשם קול פועל. מזה שבכף יד ימין שמעתי קול בכי שקט ומזה שבכף יד שמאל שמעתי קול צחוק חרישי. האישון שבקרקע נעלם. מצאתי את עצמי מוקף בים רדוד, רדוד יותר מהים הקדום. המים  כיסו רק את אצבעות רגלי והים סוער, רוגש עד גבה גלים.

13.10.1987


                                                                 הסוודר


כחוטים דקים נשזרו צלליו של הסולם זה בזה עם סיבוביה של נורת הניאון סביבו. הם התפתלו. התארכו, התעבו. בקיצור התערבבו זה בזה עד שהתכדרו ככדור צל. לא בדיוק כדור. בועה שקופה של צל. והבועה מקפצת לה מראש הסולם לבסיסו. לבסיסו אמרנו? טעות, לשלבו הראשון. מהשלב הראשון לשלב השני, מהשלב השני לשלב השלישי וכך הלאה. ובקצה הסולם שם למעלה יושבת לה איזו דודה טובה ונחשו מה היא עושה? נכון, היא סורגת סוודר מחוטי הצל של הבועה.

23.2.1984

 


חוף הים
© כל הזכויות שמורות
4.2.13
 
|