על סיפורי העם

גרעין הסיפור נשמר בכל הגלגולים של הסיפור העממי, מתרבות לתרבות וממספר למספר. ישנם סיפורי קדושים בתרבויות שונות שנוסח הסיפור דומה בגלגולי הגיבור, בדרך כלל מלווה בלידה פלאית, מעשה הצלה וכוחות מאגיים הנתונים בידי הגיבור. להלן נביא על פי פרופסור דב נוי את עקרון הסיפור העממי.

חוק השילוש:
המספר שלוש הוא המספר החשוב ביותר בסיפורי העם במרחבי התרבות מהמזרח עד המערב. שלושת בני נוח, סיפור שלושת המשאלות וסיפורים למכביר אחרים.

לדעתו של מורי ורבי פרופסור דב נוי, לסיפור העם נוסחאות ידועות. כמו הנוסחה 2+1 הסיפור "מעשה האדמה ושני השכנים" מתאים לנוסחה זו. בסיפורי עם רבים אחרים עומד הגיבור למבחן. הוא נכשל בשתי הפעמים הראשונות ובשלישית מצליח במשימתו. המספר שלוש הוא המספר הנוסחאי המקובל ביותר בסיפורי עם. שלושת האבות, שלושת בני נוח ועוד דוגמאות רבות אחרו. ישנם מספרים מקודשים אחרים כמו שבע, עשר.

 ישנם נוסחאות אחרות של 3+1 הסיפור "זהבה ושלושת הדובים מתאים לנוסחה זו או מעשיות רבות בהן מופיעה דמות האב ושלושת בניו. בדרך כלל בסיפור העם יש בתוך העלילה בעיה ובסיומה יש "התרה" של הבעיה וסוף טוב. ליצירת מתח משתמש המספר העממי גם בשאלה רטורית וטכניקת החזרה על משפטים. "מה עשה"?

בסיפורי עם רבים מופיעים שלושה גיבורים. הטוב, הרע והנטרלי  , רק לקראת סיום העלילה כאשר הגיבור החיובי והטוב אשר אנו מזדהים איתו נמצא בסכנה, מקבל הסיפור תפנית עם הצטרפותו של הגיבור הנטרלי אליו. כך אנו מגיעים לסוף הטוב מבחינתינו.

לסיפור עם, יש התחלה מסורתית וטכניקות סיום השגורות בפי המספר העממי.

מקובל לספר סיפורים בהקשר השיחה בו הם קשורים. מספר סיפורים עממי יסביר שהסיפור תמיד "בא" בזמן שצריך לבוא. כלומר תמיד תהיה סיבה הקשורה לאקטואליה או לרקע ולאווירה הסובבים את הסיפור. מילות הפתיחה של סיפור באות להסב את תשומת לבו של המאזין של המאזין להיות קשוב לסיפור.

אין חוקיות בפתיחת סיפור וכל מספר יכול לבחור לו את הדרך הנוחה ביותר עבורו להתחלת הסיפור. לא פעם שמעתי מידידי יוסף המספר שהוא תמיד נוהג לתת הסבר קצר לפני התחלת סיפור בהסבר זו הוא מביא את הרקע והסיבה לכך שהוא מספר את סיפורו.

ניתן גם לפתוח סיפור במבט, בחיוך בהבעת כעס או בכל צורה אחרת הנראית לנו ובלבד שיהיו אלו תחושות אמיתיות של המספר.

מספר טוב מצליח לרתק את הקהל בעזרת סיפור חי ומשכנע שהוא יוצר באמצעות המילים, המחוות, התחושות ועולם דמיונו היוצר. כל זאת באמצעות אמת פנימית. במסורת סיפורי העם לכל שפה יש מסורת פתיחת סיפורים קבועה ומוכרת

ביידיש "אסי איז גווען א מאייסע".( כך מתחיל הסיפור),

בספרדית, "ארה אומה ווס". (היה היה פעם).

בערבית "קאן יא מאקאן פי עג'ייב איל זמאן". ( היה היה פעם בנפלאות הזמן).

באמהרית "טרת, טרת, למבברט"

בפרסית "יקי בוד, יקי נבוד, כירס כודה, הישקס נבוד". ( היה אחד ואין בלתי האחד, זולת האחד, אין אף אחד )

פתיח מסורתי זה מדגיש את אמונת המאמינים באחדות האל ומתוך קביעה מוסכמת זו מתחיל הסיפור.

בעברית, "היה היה", או, "פעם אחת".

 המספר מכניס את  הקהל להקשבה ולמתח המסתתר מבעד לפתיחה זו. הפתיח הוא מעין דלת נפתחת המעבירה אותנו מן המציאות לעולם הסיפור. כמובן תמיד יבוא סיפור אבל אין אנו יודעים איזה סיפור יהיה זה. עצוב? שמח? סיפור על מלך, או על קבצן. הנה פתיחה פשוטה כזו גורמת לקהל להיכנס להקשבה ולהתכנס לאווירה של המספר לקראת המסע שהוא מכין בעקבות סיפורו.

כיום בעידן המודרני מקובלת הפתיחה הישירה, "שמע סיפור", פתיחה זו היא מעשית יותר וניגשת ישר לעניין, שהרי המאזין ודאי ממהר. אין זה אותו מאזין שעתותיו בידו. אבל מספר סיפורים אמיתי יודע לרתק את מאזיניו ולגרום להם להתנתק מן המציאות ולגלוש עמו לעולם הגיבורים, המראות והקולות של העולם במהלך הסיפור.

מיומנות הפתיחה בשיחה. שילוב, פתגם, בדיחה או סיפור קצר במהלך השיחה הם רק חלק ממערכת שלמה הנוצרת בין מספר לקהל. בדרך כלל המצב הפוך. המאזינים הם שדוחקים במספר להתחיל ויוצרים את אווירת הקשב על פי רמז קל שבקלים מצד המספר שהנה הוא עומד להתחיל בסיפורו.

גם לסיומת הסיפור חשיבות רבה ב"סגירת" העולם הסיפורי וחזרה אל המציאות. גם כאן נוכל למצוא נוסחאות סיומת מוכרות וחוזרות על עצמן כאשר המוטיב המרכזי שלהן הוא ה - 'happy end' הוא הסוף הטוב והמסכם. כמו למשל הסיומת המקובלת המאפשרת לנו להיפרד מגיבורי הסיפור שעברנו איתם יחד את כל העלילה והנה עם סיום הסיפור אנו חותמים אותו באווירה טובה ובמשפט המסכם "הם חיו באושר ועושר עד היום הזה" או סיומת מקובלת נוספת היא המשתה או המסיבה שכל גיבורי הסיפור עורכים לרגל הסוף הטוב ואף המספר לא שוכח לציין שגם לו חלק בחגיגת הסיום עם גיבורי סיפורו זאת אנו למדים ממשפטי הסיום של הסיפור. "אף אני הייתי שם דבש ויין שתיתי שם" דבש ויין שתיתי שם", סיפורים אחרים נגמרים עם סיומת מפתיעה ( punch line ), ובלתי צפויה. 

חזרה אל השיעור השלישי בסדנה האינטרנטית.