סיפורים נוספים:
בניין כלל ברקע. צילום: יהודה עצבה

עמוד הבית » סיפורים » סיפורים מוקלטים » סיפור הדוידקה

סיפור הדוידקה

נכתב על ידי: יהודה עצבה

מספר: יהודה עצבה:
שמעו סיפור. לפני זמן מה קבעתי להיפגש עם חבר טוב שלי בירושלים. איפוא ניפגש שאל, אמרתי לו במרכז כלל. איפוא זה שאל. השבתי במרכז רחוב יפו. טוב, אבל תן איזו נקודת ציון. בסדר השבתי, בניין כלל נמצא מול הדוידקא. כך השבתי בפשטות. טוב ניפגשנו והכל טוב ויפה. אחרי כמבה שבועות ניפגשנו שוב בתל אביב עם עוד עכמה ידידים. תראו מה זה הירושלמי הזה קרא בקול ידידי לפני כולם. כדי להגיע לבנייין בן 13 קומות נותן לי נקודת ציון של צינור באורך של חצי מטר. וולה לא מבין את הירושלמים האלה חתם את דבריו בחיוך מה. ועוד עושים לצינור הזה כבוד ומקיפים אותו בכיכר כיכר הדוידקא.
ואני כל פעם שעובר ליד אנדרטת הדוידקא נזכר איך כילד במלחמת השחרור בימי המצור הצטופפנו בפחד כל השכנים ולפתע נשמע רעם עצום, פיצוץ לא מוכר של פגז שהביא חרדה בלב רבים. אבל רחמים סידס הרגיע את כולנו בספניולית שלו 'אסטה אס לא דוידקא.
אותו תותח היה הנשק הסודי שלנו תעשייה כחול לבן, נשק חדש שהמציא דוד ליבוביץ שקיבל את פרס בטחון ישראל על כך.
אגב תותח דוידא נוסף נמצא גם בצפת שהייתה במצב קשה. הערבים איימו לפלוש אליה, אבל הפלמח הגיע ברגע האחרון. והרב של צפת אמר ששני דברים הצילו את צפת: המעשה והנס. המעשה הוא שכל תלמידי הישיבה בצפת קראו תהילים והנס שאכן הפלמ"ח הגיע בבוקר.
לכן מעכשיו כל מי שעובר ליד תותח הדוידקא שיעצור וייתן כבוד וישים לב אל הפסוק מספר מלכים החרוט באבן את 'וגנותי אל העיר הזאת להושיעה'
 
2006, כיכר הדוידקה. צילום: יהודה עצבה
© כל הזכויות שמורות
כה', ניסן, תשע"ה. 14.4.15
 
מפת אתר
|
תקנון האתר
עוצב על ידי לנה עצבה