|
.כשבירך הקדוש ברוך-הוא לאדם הראשון ואמר לו: "ורדו בדגת-הים", מיד רץ אדם לעשות רצון קונו והטיל חכה בים. נתכנסו הדגים ושלחו לקדוש ברוך-הוא:בירכת אותנו ואמרת לנו: "פרו ורבו ומלאו את המים"; עכשיו בא זה לכלותנו.
שלח להם הקדוש ברוך-הוא:תנוח עליכם דעתכם; סופו של זה, שקדחת מקפחתו שכל המרבה בדגים קדחת באה עליו.
שמעו הדגים ואמרו לאדם:אין אנו יראים מפניך, שהקדחת הורגתך.
נתבהל אדם ואמר לקדוש ברוך-הוא:כך הגון לי, שתיתן לי ותהרגני?
החזיר לו הקדוש ברוך-הוא:כבר הקדמתי רפואה למכה: קדחת קשה – יין מפיגה.
כיון ששמע אדם את הדיבור "יין" נתבלבל מרוב שמחה ושכח, אם נאמר לו, שישתה לפני הדגים או לאחר הדגים, והרי זה ספק דאורייתא, וכל ספק דאורייתא לחומרא.
לפיכך אמרו חכמים:לעולם יהא אדם שותה לפני הדגים ולאחרי הדגים, קל-וחומר באמצע הדגים
|