בלפור חקק בְּשׁוּק מֵאָה שְׁעָרִים.
בְּשׁוּק מֵאָה שְׁעָרִים בִּירוּשָׁלַיִם יֵשׁ שַׁעַר אֶחָד, שַׁעַר צַר. וְשָׁם בַּשּׁוּק מְעַשְּׂרִין מַעַשְׂרוֹת מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּמַעֲשַׂר עָנִי מַקְדִּישִׁים תְּרוּמוֹת אֶל בֵּית הָאוֹצָר וּמְקַבְּלִים בְּרָכָה עַד בְּלִי דַּי מִן הַשָּׁמַיִם.
וַאֲנִי כֹּהֵן הַשִּׁירִים עוֹמֵד בְּשּׁוּקוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּשׁוּק הָעֲנִיִּים מְחַפֵּשׂ לִי שַׁעַר אֶחָד וְיָחִיד. אֲנִי כֹּהֵן שֶׁל נְשָׁמוֹת אִלְּמוֹת נִיצוֹצוֹת תּוֹעִים עוֹמֵד לְיַד הַשַּׁעַר לְבַקֵּשׁ מַעֲשַׂר מִלִּים מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל אֱלֹהִים.
(מתוך: "מצב החומר מצב הרוח", עמ' 44, 1998)