סיפורים מהכתל לפני שנים רבות נהגתי להגיע לכותל המערבי ולהבין את חידת המקום מתוך הקשבה לסיפורי המתפללים והעולים לרגל הרבים. אהבתי מאוד להצטרף לרב הכותל הרב פרלא שהיה ממונה על המקומות הקדושים באותם ימים ולשמוע מפיו סיפורים. באחת הפעמים אמר לי: - יהודה, התבונן בכותל המערבי באבנים הענקיות האלה, כך אמר לי והוסיף: יודע אתה מה מחזיק את אבני הכותל האלה אלפי שנים זו לצד זו, זו על גבי זו ? והוסיף הרי אין בין האבנים מלט ולא דבק ולא כל חומר אחר, אם כך כיצד החזיק הכותל המערבי כל כך הרבה שנים, מהו הוא הסוד המיוחד המחבר את אבני הכותל? חידד הרב את שאלתו. לאחר כמה שניות של שקט מצדי הסביר לי: הלחץ, הלחץ של האבנים הכבדות זו על גבי זו אלפי שנים, הלחץ הזה הוא סוד עמידתו של הכותל. ממש כמונו הוסיף, כמו העם היהודי. ככל שהגויים לחצו עלינו כך החזקנו מעמד יותר. לכן, הוסיף הרב והמשיך: אסור לנו לחשוש מהלחץ, אדרבא, הלחץ החיצוני הוא רק גורם מלכד והליכוד והאחדות זה סוד כוחנו וקיומינו. ואוסיף עוד סיפור אחד שסיפר לי הרב בהמשך. יום אחד כך אומר לי הרב דב פרלא, יום אחד אני מגיע לכותל המערבי ואני רואה יהודי ישיש עטור זקן לבן, עומד ומנשק את אבני הכותל עומד ומנשק ומנשק ומנשק, ראיתי שזה נמשך זמן מה סיפר הרב פרלא ניגשתי לאותו יהודי ישיש ואמרתי לו רייב ייד עד מתי תנשק את אבני הכותל? הסתובב היהודי הישיש אלי ואמר לי לאט לאט כמתנצל : וכי מה אני יכול לעשות והכותל מחזיר לי נשיקות.