שקיעה

אור השם

נכתב על ידי: נחמה כהן

הגמרא (חולין דף ס' עמוד ב) מספרת, שכאשר ברא הקב"ה את השמש והירח ביקשה הלבנה להיות המאור היחידי, והיא התלוננה: " 'ריבונו של עולם, אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד?' אמר לה [הקב"ה]: 'לכי ומעטי את עצמך!' אמרה לפניו: 'ריבונו של עולם, הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון, אמעיט את עצמי?' "

המדרש בגמרא ממשיך את הדו-שיח הזה כפי שהוא ממשיך; אך אפשר להציע לו גם המשך אחר.

אמר הקב"ה ללבנה: "אתן לך את הכוכבים, שיאירו ביחד איתך בלילה". אך עדיין לא הייתה הלבנה מרוצה, ואמרה: "אבל לשמש נתת 365 יום, ואילו לי נתת רק 355 יום. למה זה יהיו לי עשרה ימים פחות מאשר לשמש?"*

כדי לרָצות את הלבנה אמר הקב"ה: "ובכן, אני אקח מן השמש עשרה ימים – למען עצמי. ימים אלו יהיו ידועים בשם 'עשרת ימי תשובה'. בראש השנה, היום שבו אני שופט את בני האדם ואת העולם כולו, יקבלו בני האדם עשרה ימים, שבהם יוכלו לחזור בתשובה ולשפר את מעשיהם.

וכך האדם, שפעמים רבות חי באפלה רוחנית, יקבל את אורי – על מנת שיוכל לראות את האמת, את הטוב, את השמחה שבחיים. וכדי לעזור לו לראות באמצעות האור שלי, יהיה עליו לחזור בוקר וערב, במשך כל תקופת החגים, על הפסוק (תהלים כז:א): 'ה' אורי וישעי, ממי אירא? ה' מעוז חיי, ממי אפחד?' "


זריחה
© כל הזכויות שמורות
כט', אלול, תשע"ב. 16.9.12
 
|